שיר המעלות. אליך נשאתי עיני וגו׳ זאת המעלה נראה שנאמרה על בני הגלות ואמר בלשון יחיד כאלו כולל העם מדברים אליך נשאתי עיני כלומ׳ שאין לי עוד למי אשאם. והיושבי היו״ד יתירה כמו המגביהי המשפילי.

ואמ׳ הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה כלומ׳ כעיני עבדים שאין להם פרוסה אלא מהם וענין אל יד להיות להם פורסים פתבגם. וי״מ אל יד אדוניהם ואל יד גברתה בעת שירצו להכותם אין להם למי ישאו עין לעזרתם ולהצילם רק להם ושופכים נפשם בבקשה שירפו ידיהם מהכאתם כן עינינו אל ה׳ אלהינו שנתננו בגלות שירפה ידיו ממנו ויחננו.

וחזק תפלתו ואמ׳ חננו כי רב שבענו בוז בין השונאים בתוך הגולה.

ורבת שם כמו הרבה כלומ׳ ארך זמן שבעה לה נפשנו הלעג השאננים ר״ל הלעג לעג השאננים והשלוים והשוקטים על שמריהם והוא חסר הנסמך כמו העם המלחמה (יהושע ח יא) הארון הברית (שם ג יד). ולמ״ד לגאיונים מקום ה״א כמו אשר למלך נשען על ידו (מ״ב ז ב) ועניינו הבוז הגאיונים והוא חסר המתואר ג״כ כלומ׳ הבוז בוז הגאיונים או פי׳ הבוז שאנחנו לגאיונים. וגאיונים פי׳ גאים ולחוזק הגאות קורא אותם כן והנו״ן יתירה וי״מ אותו לשתי מלות כלומ׳ גאים ויונים ר״ל מעוים ומעותים ואף בספרים מדוייקים הוא כתו׳ מלה אחת והקרי ב׳ מלות.