שיר המעלות הבוטחים. גם זו נאמרה על הגלות ואמ׳ הבוטחים בה׳ ולא יתיאשו מן הגאולה ישובו להר ציון והר ציון לא ימוט לעולם עוד אחר הבנותו אבל לעולם [ישב], ר״ל יעמוד קיים, או הוא כמו יתישב והפסוק חסר מלת ישובו. או פי׳ כהר ציון הרי הם כאלו הם כהר ציון

וירושלם הרים סביב לה וה׳ יהיה אז סביב לעמו מעתה ר״ל מאותו זמן ועד עולם.

כי לא ינוח עוד שבט הרשע והוא שלטונות האומות על גורל הצדיקים ר״ל ירושלם שהוא מנת חלק עם ה׳ וגורלו ולמען מקום סבה כלומ׳ וזה בסבת שהצדיקים ר״ל ישראל בכללם ייטיבו אז מעשיהם ולא ישלחו בעולתה ידיהם

וסיים דבריו דרך הערה ואמ׳ היטיבה ה׳ לטובים במעשיהם ולישרים בלבותם ר״ל לישראל.

והמטים עקלקלותם ר״ל המטים דרכיהם ועושים אותם עקלקלות יוליכם ה׳ את פועלי האון ושלום על ישראל ואמ׳ כל זה כנגד האומות. או איפשר שאחר שייעד הבטחתו לבוטחים והם הם שקרא צדיקים דבר כנגד רשעי ישר׳ המתיאשים מן הגאולה וכופרים בביאת המשיח ואמ׳ היטיבה ה׳ לטובים ולישרים בלבותם שהם הקיימים באמונה התלויה בלב ומטים עקלקלותם ומהרהרים אחר מדות האל יוליכם ה׳ את פועלי האון ושלום על ישראל כי הצדיקים הם הנקראים בשם ישראל ועליהם אמר הנביא והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה׳ (צפניה ג יב).