הללויה. כונת המזמור להעיר לב העם להתפלל לאל לשבחו ולרוממו וספר בשבח האל ובנפלאותיו [ב]אלהי העמים ואמ׳ אתם עבדי ה׳ שעומדים בבית ה׳ בחצרות בית אלהינו הללו את שם ה׳.

וכפל הענין ואמ׳ הללויה כי טוב ה׳ כלומ׳ שראוי להללו מצד עצמו כי הוא טוב ר״ל שלם מכל צד ונעים ר״ל ערב לרוב השלימות

וכן שאתם בפרט ראויים להללו מצדכם כי יעקב בחר לו יה וישראל לסגולתו

וכן שידעתם נפלאותיו מדרך הקבלה וזהו כי אני ידעתי כי גדול ה׳ ואדונינו מכל אלהים ר״ל מכל צבא השמים שהם אלהי העמים

וכל אשר חפץ ה׳ עשה בשמים לשנות כח המסור מאתו למערכת הכוכבים ומזלות ובארץ לשנות הטבעים בימים כגון קריעת הים ובכל תהומות ר״ל נהרות כירדן וכיוצא באלו ככל אשר יחפץ.

וזכר תחלה קצת הנפלאות בדברים הטבעיים וזהו ענין המטר וכמו שנאמ׳ באיוב עושה גדולות ואין חקר נפלאות עד אין מספר הנותן מטר על פני ארץ ואמ׳ בכאן מעלה נשיאים מקצה הארץ וידוע בטבע שהשמש בכח ניצוציו יעלה מן הארץ ומן הים שני מיני אידים אחד לח יקרא איד ואחד יבש יקרא קיטור ואיד היבש מתנשא בעלייתו יותר מן הלח לרוב קלותו וחומר הרוחות ואם הוא עוזר לאיד הלח אשר הוא חומר הגשמים להעלות עמו עד המקום שיתקבץ בו לרוב הקרירות ויתהוה ממנו מטר וכנה האד היבש בשם נשיא לרוב קלותו והתנשאותו והזכיר האד היבש להיותו גם הוא סבת המטר בעזרו לאד הלח ומעלהו עמו והוא אמרו מעלה נשיאים מקצה הארץ כי האד הלח עולה מן הים באמרו הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ (עמוס ה ח). או יאמר על שניהם נשיאים לסבת היותם עולים ומתנשאים ומקצה הארץ איפשר גם על האד הלח ופירושו מקצת היבשה שהוא הים. ואמ׳ ברקים למטר עשה כי האד החם היבש שהוא חומר לרוחות בעלותו בחברת האד הלח כשיתקבץ האד הלח יכנס הוא בתוך העב המקובץ לברוח מן הקור העומד לנגדו שהחיצון מן העב ישוב מים תחלה לקור האויר [ה]מקיפו וכשיגיע קרירות המים אל האד היבש יכנס בבטן העב ויסתער בתוכו עד שיבקע העב ובקיעתו הוא הרעם וישוב אז בכח התנועה המסתערת והוא הברק וספר הנה ענין הברק שאע״פ שהוא נעשה אש אינו כבה בתוך העב כל שנברא שם והוא מן הנפלאות בדברים הטבעיים. ומוצא רוח כמו ומוציא והענין כי בהיות האד היבש עפרי וכח החום בו מעט לא יוכל לקרוע העב ויאצר בתוכו עד שיתקבץ האד הלח קבוץ רב וישוב מים ואז יצא היבש ויהי רוח ויוליך המטר לאיזו מן הפאות. ומאוצרותיו ר״ל מאוצרות הענן וי״מ מאוצרותיו של הב״ה מפני ששאר היסודות המורגשים ר״ל האש והמים והעפר והרוח אינו מורגש אלא מצד דחיפתו ונשיכתו דומה עליו כאלו יוצא מן האוצר.

והזכיר אח״כ הנפלאות שהם חוץ לטבע והוא שהזכיר מופתים שבמצרים ופרט עוד מכת בכורות להיות סבת צאתם

והזכיר אח״כ דרך כלל שלח אותות ומופתים בתוככי מצרים בפרעה ובכל עבדיו

והזכיר נצחונם עם כל עזר אלהי הגוים רבים ומלכים עצומים

ופרט מהם סיחון ועוג וממלכות כנען

ושנתן ארצם לישראל נחלה ר״ל שהעמידה בידם בשלוה כנחלה גמורה.

מצד שנודע לו בנבואה ענין הגלות חזר ואמר ה׳ שמך לעולם ה׳ זכרך לדור ודור לעשות עמנו נס כבראשונה

כי ידין ה׳ עמו ר״ל יקח דינם ומשפטם ונקמתם מן האומות ועל עבדיו יתנחם ר״ל יתחרט מענין וינחם ה׳ על הרעה (שמות לב יד) ישוב ונחם (יואל ב יד) וכלם אצל האל נאמרים דרך העברה כלומ׳ שבשוב העם מרשעו רצונו אליו ושב ורפא לו.

ואמ׳ לפחיתות העמים אלהי העמים כסף וזהב כלומ׳ שאין בהם ממש וכבר ביארנו סבת קראם עצבים במזמור קטו הוא מזמור לא לנו.

ואמ׳ פה להם ולא ידברו ר״ל צורת פה כמו שביארנו שם.

כמוהם יהיו עושיהם אבל אנחנו עם הקדש ראוי לנו להתעורר לברך לשם אלהינו

בית ישראל בכלל ובפרט בית אהרן ר״ל הכהנים

ובית הלוי הלויים ויראי ה׳ ר״ל החכמים ואחר שהזכיר שם האל הזכירו בברכה ובתהלה

ואמ׳ ברוך ה׳ מציון שוכן ירושלים הללויה.