תהלה לדוד. זה המזמור כולו הודאה וספור סדר הנהגתו במציאות והוא מחובר על סדר אלף־בית אלא שחסר אות הנו״ן לא ידענו הסבה לפי הפשט. ואמ׳ ארוממך אלהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד ר״ל כל ימי חיי או רומז לחיי העולם הבא.

וכפל הענין ואמ׳ בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד.

וכיוון להודיע שכל תהלת האדם לאל רק כפי שכל האדם לא שיוכל בתהלתו לבוא עד חקר שבחיו ותהלותיו. ואמ׳ גדול ה׳ ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר ר״ל שלא ישיגנה האדם ברוב חקירה אבל מצד הקבלה.

ואמ׳ דור לדור כלומ׳ דור אחר דור ישבח מעשיך ויספרם לדור הבא אחריו ר״ל אבות לבנים ויגידו גבורותיך זה לזה דור אחר דור

וכן אני אגיד ואספרה הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך

וגדולתך אשר אמרו האבות זה לזה דור אחר דור אני אספרנה

וזכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו ג״כ ר״ל יכריזו ויספרו ויפרסמו. ורב שם והיה ראוי להנקד בחולם.

חנון ורחום ה׳ שחונן ומרחם את הבריות לספק להם צורכיהם וארך אפים לרשעים שלא להענישם לשעתם וגדל חסד לגמלם ביותר ממה שאין חוק עליו.

ואמ׳ טוב ה׳ לכל ורחמיו על כל מעשיו ר״ל שרחמיו אף במיני הב״ח והוא טוב לצמחים ולשאר הבריות בהכין להם טבע להשאיר מיניהם כל ימי העולם אע״פ שאישיהם נפסדים.

ואח״כ בא יודוך ה׳ כל מעשיך ע״ד השמים מספרים כבוד אל לדעת מי שפי׳ בו ענין בחינת האנשים בהם וכן יודוך ה׳ כל מעשיך ר״ל שבני אדם יודוך במה שיראו תקון יצירתם והכנתך מזונותיהם על אופני מה שצריך להם והוא שאמ׳ וחסידיך יברכוך כלומ׳ המבינים בטבע הנמצאות יברכוך ר״ל יודוך בענין סדרי המציאות כלו.

וכבוד מלכותך יאמרו ר״ל יספרו וכן גבורתך

להודיע כלומ׳ עד שדבריהם סבה להודיע לכל גבורותיו וכבוד הדר מלכותו ודרך הנבואות לדבר פעם בלשון נסתר ופעם לנמצא.

מלכותך מלכות כל עולמים כלומ׳ שאין לה הפסק כמלכות בשר ודם וכן ממשלתך בכל דור ודור.

סומך ה׳ לכל הנופלים ר״ל נותן להם יד לסמכם ולעזרם וכן זוקף לכל הכפופים.

עיני כל אליך ישברו כלומ׳ שאפי׳ הב״ח שאין בהם דעת ישברו לפי טבעם וישתדלו בחוקם הנתון להם לפי טבעם מאתך ומצדך יזדמן לכל אחד מהם אכלו בעתו המבוקש לו ונמצא שאתה סבה ראשונה לכל

ועל כן אמ׳ פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון ר״ל מזונו כפי רצונו וטבעו כי המזונות רבים מתחלפים לפי טבע הב״ח זה אוכל עשב וזה אוכל בשר.

צדיק ה׳ בכל דרכיו ר״ל ישר בכל מה שהניח בטבע הנבראים שלא יצא הדבר מגדר טבעו אבל חסיד בכל מעשיו בהמשיכו מציאותם. או נפרש צדיק בכל דרכיו לגמול ולהעניש לתת לאיש כדרכיו וחסיד בכל מעשיו להקל ענשם בתשובה ומחילתו וסליחתו ולהטות כלפי חסד.

קרוב ה׳ לכל קוראיו להעתר להם לכל אשר יקראוהו באמת ר״ל בכונה נבחרת

רצון יראיו יעשה ושומר ה׳ את כל אוהביו מכל נזק ואת כל הרשעים ישמיד כענין והיו כל זדים וכל עושי רשעה לקש (מלאכי ג יט)

ורמז בסוף דבריו לזמן המשיח ואמ׳ תהלת ה׳ ידבר פי וגו׳ כענין כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה (צפניה ג ט) וכל בשר כמו יבוא כל בשר להשתחוות (סוף ישע׳).