למנצח על נגינת לדוד. הוא הכלי הנקרא נגינות וקראו עתה נגינת ובא בו התי״ו שלא בסמיכות כמו מכת בלתי סרה (ישע׳ יד ו) חכמת ודעת (שם כט יד). כוונת המזמור אינה על דבר ידוע אבל שהיה מתפלל על שלותו והארכת מלכותו ומודה לפניו על שזכהו להעמיד המלכות בידו

ואמ׳ שמעה א׳ רנתי ר״ל תפלתי הבאה בשיר ובזמר.

ואמ׳ מקצה הארץ אליך אקרא כלומ׳ כשהייתי קורא אליך מקצה הארץ נודד ובורח בעטוף לבי לרוב צרותי וברדיפת האויבים והייתי [רחוק] מהחזיק במלוכה אתה נחיתני בצור שהוא גבוה ממני שלא הייתי אני סבור שאוכל אני לעלות בו כלומ׳ שנתת לי המלכות והיית לי

מחסה ומגדל עוז מאויב אשר דמה לטרדני ממנו. ואחר שהטית עלי חסדך בזה חנני שאגור

באהלך ר״ל מקדשך עולמים ר״ל זמנים ארוכים ואחסה בסתר כנפיך סלה כלומ׳ כל ימי חיי. ולי נראה שרומז על חיי העולם הבא כלומ׳ שאוכל למלאת רצונך עד שאזכה לנועם העולם הבא ג״כ והוא אמרו אחסה בסתר כנפיך סלה ואהלך משל על גן עדן.

ואמ׳ כי אתה א׳ שמעת לנדרי כמו שהייתי נודר לפניך אם תצילני כענין אם שוב ישיבני ה׳ בשלום והדומים להם. ונתת ירושת יראי שמך ר״ל שנתת להם גמולם מה שהיו ראויים לירש מצד עומדם לפניך.

וחלה פניו שיוסיף על ימיו עד שיהיו שנותיו כפל הנהוג או רמז לחיי העולם הנצחי

ומן צווי כמו ומנה ר״ל צוה ומנה עליו חסד ואמת שינצרוהו

וכן ר״ל באמת ובתמים אזמרה שמך לעד בשלמי נדרי יום יום והנדר הוא לעמוד לשרת לפניך בלא הפסק.