למנצח בנגינות וכו׳. יש מפרשים שזה המזמור נאמ׳ בנבואה על מלך אשור אשר הלך וכבש את כל ארץ ישראל עד ירושלים וכשהגיע שם דבר גבוה כנגד האל ועמו והאל הכה מחנהו מאה ושמונים אלף כמו שנכתב בס׳ ישעיהו (לז לו) ודוד נבא על אותו זמן ודבר בשבח האל כאלו כבר הגיע והיה

ואמ׳ נודע ביהודה א׳ וכן גדול שמו בישראל והזכיר יהודה תחלה לכבוד המלכות

ואמ׳ ויהי בשלם סוכו כלומ׳ שאז יהיה סוכת הש״י ר״ל שכינתו בירושלם וכן ענין מעונתו בציון.

ורשפי קשת פירושו חצי קשת וכן לועזים אותו כמו חצים וקרא החצים רשפים על שם שהרשפים הם גחלים והחצים במרוצתם מתלהטים כאלו הם גחלים וכן קוראם בלשון אחר להבה וברק כמו ברק חניתך (חבקוק ג יא) להב חניתו (ש״א יז ז) ולהב חרב (נחום ג) וכן הנצב אחר הלהב (שופטים ג כב) והניצוצות נקראות בני רשף ועליהם נאמ׳ ובני רשף יגביהו עוף (איוב ה ז) והם אצלי משל על תכיפת צרות באות זו אחר זו בפתע אמ׳ שהם מגביהות לעוף ובאות בפתע. ומלת רשפי בכאן הפא רפה ורשפי אש (שה״ש ח ו) הפא דגושה.

ומלת נאור י״א כי הוא תואר בענין נאר מקדשו (איכה ב ז) ועניינו משחית האויבים והעיקר בפירושה שהוא תואר מבנין נפעל מלשון אורה כמו אתה בעל האורה להאיר לב חשוך מרוב צרותיו ואדיר ר״ל גבור על האויבים מהררי טרף ר״ל שטורפים כאריות היוצאים מבין הרי משכנותיהם החונים בהם לטרוף החיות.

ואשתוללו האלף במקום הא והוא מענין שגגה שתרגומו שלו כלומ׳ שהחזיקו והכירו עצמם כשוגגים על מה שהצרו לישראל וי״מ אותו מלשון שלל כלומ׳ שהלכו בשלל ונמו שנתם פירושו כמו וישנו שנת עולם (ירמ׳ נא לט ונז) שנתם העתידה ר״ל שנת המות כלומ׳ שעמדו כמתים ולא מצאו ידיהם כלל לעמוד בפניהם.

ואמר מגערתך וכו׳ כלומר שבגערתך לישע עמך גערת ונרדם להם רכב וסוס. והוא״ו שבמלת ורכב יתירה כמו ואיה וענה (ברא׳ לו כד) תת וקדש וצבא מרמס (דני׳ ח יג).

נורא אתה ר״ל שייראוך כל העמים ומאז אפך ר״ל מעת שחרה אפך בהם לנקום נקמת עמך.

וענין משמים השמעת דין ר״ל שבהשגחתך הענשתם ביושר ובמשפט ואז ארץ יראה ושקטה לישראל

בקום למשפט א׳ כלומ׳ באותו עת שבאת עליהם למשפט להושיענו.

ואמ׳ כי חמת אדם תודך כלומ׳ הכעס והתגבורת שהיו חושבים על עצמם על כרחה תודה לך כי הבל המה או כל חכמתם תשוב הודאה לך. ואז שארית חמות תחגור כלומ׳ אף שאר האומות ייראו לשמועה ויחגרו חמתם ר״ל יאספוהו ויאסרוהו ולהיות הוא ית׳ הסבה קראוהו פועל כאלו הוא הסוגרה והאוסרה

ואז כלם יודו לאל וידרו וישלמו לו ויובילו שי למורא כי הוא ית׳ נקרא מורא כאמרו והוא מוראכם (ישע׳ ח יג).

יבצור ר״ל ימעט מלשון ולא יבצר ממך מזמה (איוב מב ב) או כמו יכרות מלשון בציר ומצאנו כמו כה ויוציאנו בכה כלומ׳ שיכלה רצון נגידי האומות ואז יהיה נורא למלכי ארץ. זו היא כוונת המזמור ויתכן לפרשו על מלחמת גוג ומגוג לעתיד והוא הנכון לסמיכותו למזמור שלפניו יפרשם המדבר כרצונו.