מזמור שיר ליום השבת. אמרו בדרש שזה המזמור אדם הראשון אמרו שנברא בערב שבת ונתקלל ובשעת י״ב של יום הששי כשנתגרש מג״ע בא הקב״ה ליתן אפופסין ר״ל גזר דין אלא שנכנס שבת וניצל ובא לומ׳ הימנון לשבת ר״ל הודאה אמ׳ לו השבת לי אתה אומ׳ הימנון אני ואתה נאמ׳ הימנון להקב״ה הה״ד טוב להודות לה׳ והעיקר בדרש האחר שאמרנו למעלה שמשה רבי׳ אמרו ורמז בו על ענין אמונת החדוש שאמונת ההשגחה וגמול ועונש נמשכת אחריו וכבר ידעת שהגדולה שבסיבות נתינת השבת היא לקבוע אמונה זאת בלבבות ואמ׳ טוב להודות כלומ׳ עתה עת נאות וטוב להודות לה׳ ולהתבודד בנפלאותיו להיותו עת הפנאי עד שמתוך התבודדותנו נשיג כבוד הבורא ונפלאותיו ונשבח ונזמר לשמו

להגיד בבקר חסדך כלומ׳ עד שנדע ונקבע בלבבנו זאת האמונה תמיד והוא ענין בבקר ובלילות כלומ׳ בכל זמן ורומז בחסדך על בריאת העולם עולם חסד יבנה (מזמו׳ פט ג) ואמונתך רומז על אמונת גמול ועונש שהוא יושר ומשפט והוא ענין אמונה, אל אמונה ואין עול וכו׳ (דברים לב ד).

עלי עשור ועלי נבל וכו׳ ר״ל דרך הפלגה שנזמר בעניינים אלו בשמחה והזכיר מכלי הניגון [נבל] כעין נאד. והגיון פי׳ נעים הניגון והזמר.

אמר כי שמחתני ה׳ בפעליך כלומ׳ ביום השבת התעוררתי לדעת סודות מעשה בראשית והשגתי בהבנתם עד ששמחתני בפעליך ורננתי במעשה ידיך וראיתי כי

גדלו מעשיך ועמקו מחשבותיך מהתגלות ענינם רק ליחידי סגולות.

ואמ׳ איש בער וכו׳ כלומ׳ הפתאים בראותם העדר הסידור בבני אדם כענין הצלחת הרשעים יכפרו באמונת האל בגמול והעונש ויבואו מזה לכפור באמונת החדוש שזו תלויה בזו והוא אמרו שלא יבין ולא ידע הסבה

בפרוח רשעים כמו עשב כלומ׳ הצלחה בקלות ומהירות והוא ענין ויציצו כלומ׳ יפרחו ויצמחו. וייחסו זה להעדר אופני המשפט ואין גמול ועונש ולא ידעו כי הצלחתם היא לרעתם כדי שישמדו בעולם הבא עדי עד ויהיה להם הצלחה מדומית בזה העולם לתגמול איזה טוב שנזדמן לידם כענין ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו (דברי׳ ז י) ר״ל במציאותו ובהיותו בחיים להאבידו באחרית. ודמה הצלחתם לעשב שעם היותו צץ ופורח בקלות ייבש ג״כ בנקל, אבל בהצלחת הצדיק אמ׳ דרך קיום והתמדה כתמר וכארז לבנון.

ואמ׳ ואתה מרום כלומ׳ אין ליחס בהצלחתם הסתלקות השגחה והעדר גמול ועונש אבל שעם כל הצלחתם אתה מרום וצופה ומביט בכל ועוד יבוא זמן שיאבדו אויביך

ויתפרדו כל פועלי און והנה בראש גולים.

ואמרו ותרם כראם קרני עבר במקום עתיד וכן כל הנמשך בשני המקראות ודבר באלו כלל האומה ומדבר בעדו לומ׳ שבאותו זמן תרים קרני כראם כקרני ראם שהם חזקים ביותר ואבלול ראשי בשמן רענן כלומ׳ לח וחדש ושמן הוא משל על הענג מתמיד וכן

ותבט עיני בשורי ר״ל בעיוני כלומ׳ שאראה בהם רצוני וכן המרעים תשמענה אזני מהם בכל חפצי

והצדיק יפרח וישגה תמיד כתמר וכארז שהם גבהי קומה ובקיום ובהתמדה משל על הצלחה גדולה ומתמדת.

ואחר שדמה אותם לעצים אמ׳ בהם שהם יהיו שתולים בבית ה׳ ובחצרות אלהינו יפריחו רומז אל החכמות אשר שם פרי עץ הדר לוקח נפשות.

ועוד ינובון בשיבה נ״ל בפירושו שגדול האלנות ובעלי חיים יש זמן לתכלית גדולם שלא יגדלו עוד אבל הצדיקים ינובון ר״ל יגדלו ויצמחו לעולם אף בשיבתם ויהיו דשנים ורעננים כבימי הבחרות.

וכל זה להגיד כי ישר ה׳ ר״ל שיתפרסם בזה כי ישר ה׳ צורי ולא עולתה בו אע״פ שיהיה זמן שראו בו הצלחת רשעים ומלת עולתה שלימה בקרי אבל בכתיב חסרה ואו.