זה המזמור ג״כ כולו לענין הגאולה לחזק לבות בני אדם לבל יתיאשו ממנה וה׳ מלך עבר במקום עתיד כי כן דרכי הנבואה תמיד והענין שאז תהיה לה׳ המלוכה. וישמחו איים רבים הם אותם שישובו אליו ככל לב ו

העומדים במרדם יכלו וישחתו מלפניו והוא אומרו ענן וערפל סביביו להחשיך להם ולהקדירם כי צדק ומשפט מכון כסאו לתת לאיש כדרכיו. ומלת צדק תבא לפעמים כענין חסד ופעמים כענין יושר.

ואש לפניו תלך רומז על אש הצרות והמבוכות או רומז על אש גהינם.

והאירו ברקיו תבל ר״ל שעל ידיהם חלו ורגזו מפניו והנשארים יראו וייראו וישובו אליו עד שתמלא הארץ דעה לעובדו יתב׳ שכם אחד. או פי׳ שיתפרסם להם עונשם עליהם והוא ענין ראתה ותחל הארץ.

והרים ר״ל מלכי ארץ שהם מלכי האומות ושריהם וגדוליהם כדונג נמסו מרוב פחדו ית׳. וכל אלו הלשונות כמו שביארנו הם עבר במקום עתיד

והגידו השמים צדקו ר״ל ישרו בהתפרסם העונש אשר ישלח האל עליהם בהמטירו אש וגפרית ואבני אלגביש עליהם או יהיה צדקו כענין חסדו כי משפטיו על האומות הם חסד לישראל.

ויבושו כל עובדי פסל המתהללים באלילים ר״ל המתהללים בהצלחתם לאליליהם בהכירם ובהתפרסם אליהם כי הבל המה ומעשה תעתועים. והשתחוו לו הוא לשון עבר כלומ׳ שהם יכירו וידעו אז כי כל אלהיהם ר״ל צבא השמים כלם הם תחת ממשלתו והם משתחוים לו כאומרו וצבא השמים לך משתחוים (נחמ׳ ט ו).

ואז תשמע ותשמח ציון ותגלנה בנות יהודה ר״ל ערי יהודה בהתפרסם לכל כי אתה עליון נורא ונעלית על כל אלהים.

ואמ׳ דרך הערה לבני האומות השבים אליו בכל לב אתם אוהבי ה׳ הבאים לחסות תחת כנפיו שנאו רע ר״ל שלא תשובו למרוד עוד בה׳ לשוב להרע לישראל כי האל השומר נפשות חסידיו מיד הרשעים יצילם ויושיעם

ולקץ הימים אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. וזרוע הוא כמו זרוח כי אותיות ה״ח ע״א מתחלפות כי הם ממוצא אחד וכמוהו אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך (משלי יג ט) שהוא כמו [ישמח הוא כמו יצמח]

ואז בעת ההיא יאמ׳ לכל אחד מבני הגלות שמחו צדיקים בה׳ אשר עשה לכם את התשועה הגדולה הזאת להוציאכם מן הגלות והודו לזכר קדשו.