Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(שמות יט,יח) ["וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יי בָּאֵשׁ, וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד."] "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ". יָכֹל מְקוֹם הַכָּבוֹד בִּלְבַד? תִּלְמֹד לוֹמַר "כֻּלּוֹ". מִפְּנֵי מָה? "מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יי בָּאֵשׁ". מַגִּיד שֶׁהַתּוֹרָה אֵשׁ, וּמֵאֵשׁ נִתְּנָה, וּבָאֵשׁ נִמְשְׁלָה. מָה דַּרְכָּהּ שֶׁלָּאֵשׁ? אִם קָרֵב אָדָם אֶצְלָהּ, נִכְוֶה, רָחֵק מִמֶּנָּה, צוֹנֵן, אֵין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָהּ!
(Exodus 19:18) "And the whole of Mount Sinai smoked": I might think the place of the divine Presence alone; it is, therefore, written "the whole." "for the L–rd had come down upon it in fire": We are hereby apprised that the Torah is fire, that it was given from fire, and that it is comparable to fire, i.e., just as with fire, if one gets (too) close to it, he is burned, and if he is (too) far from it, he is chilled, so, (with Torah) one must "heat" himself only by its light, (and not in its "flames").
"וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ". יָכֹל כְּעָשָׁן זֶה בִּלְבַד? תִּלְמֹד לוֹמַר "כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן". אִי כִּבְשָׁן, יָכֹל כְּכִבְשָׁן זֶה בִּלְבַד? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים ד,יא) "וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם". וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "הַכִּבְשָׁן"? לְשַׁכֵּךְ אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ.
"and its smoke rose like the smoke of a lime kiln": If "lime kiln" (alone were written) I might think, only as a lime kiln (and not more); it is, therefore, written (Devarim 5:20) "and the mountain burned in fire." Why, then, "like a lime kiln"? To "help" the ear by what it is accustomed to hear.
כַּיּוֹצֵא בוֹ: (עמוס ג,י) "אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא?" וְכִי מִי נָתַן כֹּחַ וּגְבוּרָה בָּאֲרִי, לֹא הוּא? אֶלָּא הֲרֵי אָנוּ מְכַנִּין אוֹתוֹ מִבִּרְיוֹתָיו, לְשַׁכֵּךְ אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ.
Similarly, (Amos 3:8) "The lion has roared. Who will not fear? (The L–rd G–d has spoken. Who will not prophesy?") Who has given power and strength to the lion? Is it not He? (i.e., What need have we, then, of epithets?) We use the epithet of His creations to "help" the ear (by what it is accustomed to hear.)
כַּיּוֹצֵא בוֹ: (יחזקאל מג,ב) "וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים, וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים". וְכִי מִי נָתַן כֹּחַ וּגְבוּרָה בַּמַּיִם, לֹא הוּא? אֶלָּא הֲרֵי אָנוּ מְכַנִּין אוֹתוֹ מִבִּרְיוֹתָיו,¹ לְשַׁכֵּךְ אֶת הָאֹזֶן.
footnotes: ¹ מְכַנִּין אוֹתוֹ מִבִּרְיוֹתָיו: מתארים את התגלות ה' על ידי דימויים לנבראים, לטבע.
Similarly (Ezekiel 43:2) "And the glory of the G–d of Israel came by way of the East, His voice like the voice of many waters." Who has given power and strength to the waters? Is it not He? (What need have we, then, of epithets?) We use the epithet of His creations to "help" the ear (by what it is accustomed to hear.)...
"וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר". וַהֲלֹא בִּכְלַל כָּל הֶהָרִים הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שופטים ה,ה) "הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יי, זֶה סִינַי". וְאוֹמֵר: (תהלים סח,יז) "לָמָּה תְּרַצְּדוּן,¹ הָרִים גַּבְנֻנִּים?"¹ אָמַר לָהֶם: כֻּלְּכֶם גִּבְּנִים אַתֶּם! כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: (ויקרא כא,כ) "אוֹ גִבֵּן אוֹ דַק".
footnotes: ¹ תְּרַצְּדוּן: הוצאו כמה פירושים: תרעדו; תשפלו; תקנאו. ¹ גַּבְנֻנִּים: גבוהים.
"and the whole mountain trembled": (Mount Sinai) was included in all of the mountains, viz. (Judges 5:5) "The mountains quaked before the L–rd — This is Sinai, etc." and (Psalms 68:17) "Why do you quake, you mountains gavnunim"? ("givnonim" = "peaked"), as in (Leviticus 21:20) "or a hunchback ('gibein') or a dwarf." He said to them: You are all givnonim (in spite of which He chose [the 'lowly'] Sinai).
מִפְּנֵי מָה שָׁרַת שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁלְּבִנְיָמִן? שֶׁכָּל הַשְּׁבָטִים הָיוּ שׁוּתָפִין בִּמְכִירָתוֹ שֶׁלְּיוֹסֵף, וּבִנְיָמִין לֹא הָיָה שׁוּתָף עִמָּהֶם. וְכָל הַשְּׁבָטִים נוֹלְדוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וּבִנְיָמִין נוֹלַד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אַף עַל פִּי כֵן, (תהלים סח,יז) "הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ, אַף יי יִשְׁכֹּן לָנֶצַח."
And why was the Holy Spirit (i.e., the Temple) reposed on the portion of Benjamin? For all of the tribes took part in the selling of Joseph, but Benjamin was not with them. And also, all the tribes were born outside of Eretz Yisrael, and Benjamin was born in Eretz Yisrael.
(שמות יט,יט) ["וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל."] "וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר". הֲרֵי זֶה סִימָן יָפֶה בַּכְּתוּבִים: כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר 'שׁוֹפָר', הֲרֵי זֶה סִימָן יָפֶה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים מז,ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יי בְּקוֹל שׁוֹפָר." (ישעיה כז,יג) "וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל". (זכריה ט,יד) "וַאדֹנָי יי בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן."
(Exodus 19:19) "And the voice of the shofar": This is a propitious sign in Scripture. Wherever "shofar" is mentioned, this is propitious for Israel, viz. (Psalms 47:6) "G–d has risen with teruah (the shofar blast); the L–rd, with the sound of the shofar", (Isaiah 27:13) "And it shall be on that day, it shall be sounded by a great shofar, etc.", and (Zechariah 9:14) "And the L–rd G–d will blow the shofar, and will go in a tempest against Teiman (Edom)."
"הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד". מִנְהַג הַהֶדְיוֹט, כָּל זְמַן שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, קוֹלוֹ עָמֶה, אֲבָל כָּן, כָּל זְמַן שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, קוֹלוֹ מַגְבִּיר. וְלָמָּה רַךְ מִבַּתְּחִלָּה? לְשַׁכֵּךְ אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ.
"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל." רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: וּמְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֵין הַמָּקוֹם מְדַבֵּר, עַד שֶׁמֹּשֶׁה אוֹמֵר לוֹ: דַּבֵּר, שֶׁכְּבָר קִבְּלוּ בָנֶיךָ עֲלֵיהֶם? לְכָךְ נֶאֱמַר: "מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל."
(Exodus 19:19) "Moses spoke and the L–rd answered him with a voice": R. Eliezer says: Whence is it derived that the Holy One Blessed be He would not speak (a new commandment) until Moses said to Him that His children had already accepted (the previous commandment)? From "Moses spoke, etc."
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: בְּוַדַּי כֵּן הוּא הַדָּבָר! וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "מֹשֶׁה יְדַבֵּר"? אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁנִּתַּן כֹּחַ וּגְבוּרָה בְמֹשֶׁה, וְהָיָה הַקֹּדֶשׁ מְסַיְּעוֹ בְקוֹלוֹ. וּבַנְּעִימָה שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שׁוֹמֵעַ, בָּהּ הָיָה מַשְׁמִיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל. לְכָךְ נֶאֱמַר: (שמות יט,יט) "מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל."
R. Akiva to R. Eliezer: This goes without saying. What, rather, is the intent of "Moses spoke, etc."? That the Holy One Blessed be He gave power and strength to Moses and assisted him with his voice, so that Moses could speak (the commandment) to Israel in the same manner that he had heard it from Him. Thus, "Moses spoke, G–d answering (i.e., assisting) him with (the) voice."
(שמות יט,כ) ["וַיֵּרֶד יי עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר, וַיִּקְרָא יי לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר, וַיַּעַל מֹשֶׁה."] "וַיֵּרֶד יי עַל הַר סִינַי". שׁוֹמֵעַ אֲנִי, עַל כֻּלּוֹ! תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות כ,יט) "כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם." מְלַמֵּד שֶׁהִרְכִּין הַמָֹקוֹם שָׁמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים עַל רֹאשׁ הָהָר, וְיָרַד הַכָּבוֹד וְהֻצְעַן עַל גַּב הַר סִינַי.¹ כְּאָדָם שֶׁהוּא מַצִּיעַ אֶת הַכַּר עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה, וּכְאָדָם שֶׁהוּא מְדַבֵּר מֵעַל גַּבֵּי הַכַּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה סד,א) "כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים,¹ מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ,¹ לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ, מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ." וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (ישעיה סד,ב) "בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לֹא נְקַוֶּה, יָרַדְתָּ, מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ."
footnotes: ¹ הֻצְעַן: נעקר. ¹ כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים: כמו שהאש שורפת ענפים. ¹ מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ: האש מרתיחה מים ועושה בועות.
(Exodus 19:20) "And the L–rd descended upon Mount Sinai": I might think that the "Glory" itself descended on Mount Sinai. It is, therefore, written (Ibid. 20:19) "that from the heavens I spoke to you." We are hereby apprised that the Holy One Blessed be He bent the lower heavens and the upper heavens of heaven and spread them over the top of the mountain and the Glory descended on top of the mountain. (He did this) as one spreads a bolster on a bed, (and He spoke) as a man speaking from a bolster, viz. (Isaiah 63:19-64:1) "Had You not split the heavens and descended, the mountains quaking before You, as fire kindles brushwood, fire boiling water, etc."
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (תהלים קטו,טז) "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיי, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם." לֹא עָלָה אֵלִיָּהוּ לְמַעְלָה, וְלֹא יָרַד הַכָּבוֹד לְמַטָּה. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁאָמַר הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה: הֲרֵי אֲנִי קוֹרֵא לָךְ מֵרֹאשׁ הָהָר, וְאַתְּ עוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרָא יי לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר, וַיַּעַל מֹשֶׁה."
R. Yossi says (Psalms 115:16) "the heavens are the heavens of the L–rd, etc." Moses and Eliyahu did not ascend above, and the glory did not descend below. But the L–rd said to Moses: I will call you from the top of the mountain, and you ascend, viz. (Exodus 19:20) "And the L–rd called Moses to the top of the mountain, and Moses ascended."
(שמות יט,כא) ["וַיֹּאמֶר יי אֶל מֹשֶׁה: רֵד הָעֵד בָּעָם! פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יי לִרְאוֹת, וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב."] "וַיֹּאמֶר יי אֶל מֹשֶׁה: רֵד, הָעֵד בָּעָם!" הַסְהַד בָּהֶן!¹ "פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יי", שֶׁמָּא יִדָּחוּ לִרְאוֹת; "וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב." מַגִּיד שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַשְּׁלוּחִין לְחַבֵּל.
footnotes: ¹ הַסְהַד: העד!
(Exodus 19:21) "And the L–rd said to Moses: Go down and warn the people": lest they break their bounds to see.
יְחִידִי שֶׁיִּפֹּל מֵהֶם, הֲרֵי הוּא עָלַי כְּכֻלָּן. מְלַמֵּד שֶׁאַף אֶחָד מְמָעֵט עַל יְדֵי כֻלָּן.¹ דָּבָר אַחֵר: יְחִידִי שֶׁיִּפֹּל מֵהֶן, הֲרֵי הוּא עָלַי כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (זכריה ט,א) "כִּי לַיי עֵין אָדָם, וְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל."
footnotes: ¹ שֶׁאַף אֶחָד: אפילו אחד.
"and there fall of them many": If one of them falls, it is (to Me) as if all have fallen; the one detracts from the many. One of them who falls is reckoned against the entire act of creation, viz. (Zechariah 9:2) "for to the L–rd (will be) the eye of (one) man and (it will be reckoned as) all the tribes of Israel."
(שמות יט,כב) "וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל יי יִתְקַדָּשׁוּ, פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם יי." יָכֹל הַכֹּהֲנִים בִּכְלַל הָעָם? תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות יט,י) "לֵךְ אֶל הָעָם, וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר!" אֵין הַכֹּהֲנִים בִּכְלַל הָעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא טז,לג) "וְעַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר", אֵין הַכֹּהֲנִים בִּכְלַל הָעָם. (דברים יח,ג) "וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם", אֵין הַכֹּהֲנִים בִּכְלַל הָעָם. וְאֵילוּ הֵם הַכֹּהֲנִים? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אֵלּוּ בְכוֹרוֹת. רַבִּי אוֹמֵר: זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא. כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר 'הַכֹּהֲנִים', אֵינוֹ אוֹמֵר 'נָדָב וַאֲבִיהוּא', וְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר 'נָדָב וַאֲבִיהוּא', אֵינוֹ אוֹמֵר 'הַכֹּהֲנִים'.
(Exodus 19:22) "And also the Cohanim, who draw near to the L–rd": We are hereby apprised that the Cohanim are not included in "the people" (above, 21). And thus is it written (Leviticus 16:33) "for the Cohanim and for all the people of the congregation shall he make atonement" — the Cohanim are not included in "the people." And who are "the Cohanim"? R. Yehoshua b. Karcha says: Nadav and Avihu, (i.e., even the most prominent of them.) (For) it is not written (merely) "the Cohanim," but "the Cohanim who draw near to the L–rd."
**"הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל יי יִתְקַדָּשׁוּ, פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם יי."**וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְגַם", אַף הַזְּקֵנִים עִמָּהֶם.
"And also": to include the elders with them.
(שמות יט,כג) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יי: לֹא יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי, כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר: הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ." "הַעֵדֹתָה בָּנוּ", כְּבַר הֵעַדְתִּי בָהֶם וְקָבַעְתִּי לָהֶן תְּחוּמִין.
(Exodus 19:23) "And Moses said to the L–rd, etc.": I have already warned them and set bounds for them.
(שמות יט,כד) **["וַיֹּאמֶר אֵלָיו יי: לֶךְ רֵד! וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ, וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל יי, פֶּן יִפְרָץ בָּם."] "וַיֹּאמֶר אֵלָיו יי: "**מֹשֶׁה, **"לֶךְ, רֵד!"**יָפֶה אָמַרְתָּ! זֶהוּ שֶׁהָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאָמַר הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה: הֲרֵי אֲנִי אוֹמֵר לָךְ דָּבָר, וְאַתְּ מַחְזִירֵנִי, וַאֲנִי מוֹדֶה לָךְ, שֶׁיְּהוּ כָל יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: גָּדוֹל מֹשֶׁה, שֶׁהוֹדָה לוֹ הַמָּקוֹם?
(Ibid. 24) "And the L–rd said to him: Go descend": Well have you spoken. This is as R. Yehudah says: Whence is it derived that the Holy One Blessed be He said to Moses: I will say something to you, and you will answer Me, and I will acknowledge what you have said — so that Israel will say: Great is Moses, whom the Holy One Blessed be He acknowledged? (From the above.)
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין אָנוּ צְרִיכִין לַעֲשׁוֹת לְמֹשֶׁה גָּדוֹל, אֶלָּא אִם כֵּן עָשִׂינוּ לַמָּקוֹם שֶׁחָזַר בּוֹ וּבִדְבָרָיו! אֲבָל מַחְזִירִין אֶת הָאָדָם בְּשָׁעַת תַּלְמוּד, וּמְזָרְזִין אוֹתוֹ בְשָׁעַת מַעֲשֶׂה. "וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ, וְהַכֹּהֲנִים, וְהָעָם". יָכֹל הַכֹּל יַעֲלוּ? תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות יט,כד) "וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל יי, פֶּן יִפְרָץ בָּם."
Rebbi says: We would have to acknowledge the greatness of Moses only if we assumed that the Holy One Blessed be He retracted His directive. (Rather,) He spoke thus because one is prompted to zeal at the time of learning (what he must do) and at the time of acting.
יָכֹל יַעֲלוּ אַף הַכֹּהֲנִים עִמָּךְ? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ", אֵין הַכֹּהֲנִים עִמָּךְ.
יָכֹל יַעֲלֶה אַף אַהֲרֹן עִמָּךְ? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְעָלִיתָ אַתָּה". אֱמֹר, מָה אַתְּ מְחִיצָה לְעַצְמָךְ, וְאַהֲרֹן מְחִיצָה לְעַצְמוֹ, וְהַכֹּהֲנִים מְחִיצָה לְעַצְמָן. "וְהָעָם", כָּל עִקָּר "אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל יי, פֶּן יִפְרָץ בָּם", שֶׁמָּא יִתְּרָעוּ.¹
footnotes: ¹ יִתְּרָעוּ. יתפרצו, ייהרסו: תרע, ארמית ל-פרץ.
(Ibid. 24) "And go up, you and Aaron with you": I might think that all are to go up. It is, therefore, written (Ibid.) "but the people, let them not break (their bounds at all) to ascend to the L–rd, lest He make a breach in them."
(שמות יט,כה) "וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם." אָמַר לָהֶן מִיָּד וְלֹא עִכֵּב. דָּבָר אַחֵר: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם", אָמַר לָהֶן: הֱיוּ עֲתִידִין לְקַבֵּל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּשִׂמְחָה! דָּבָר אַחֵר: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם", אָמַר לָהֶם: הֱיוּ אוֹמְרִין עַל הֵן 'הֵן', וְעַל לָאו 'לָאו'!
(Ibid. 25) "And Moses went down to the people and he said (this warning) to them": He said it to them immediately, without delay.
(שמות כ,א) ["וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר."] "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים", אֵין אֱלֹהִים אֶלָּא דַּיָּן. דַּיָּן לִפָּרַע, וְנֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׁכָר.
(Ibid. 20:1) "And G–d (Elokim) spoke": "Elokim" connotes "a judge," to exact punishment and trusted to reward.
לְפִי שֶׁיֵּשׁ פָּרָשׁוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁאִם עֲשָׂאָן, מְקַבֵּל שָׂכָר, וְאִם לָאו, אֵינוֹ מְקַבֵּל פֻּרְעָנוּת. שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כֵּן? תִּלְמֹד לוֹמַר: "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר." אֵין אֱלֹהִים אֶלָּא דַּיָּן. דַּיָּן לִפָּרַע, וְנֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׁכָר.
"אֵת כָּל הַדְּבָרִים", מְלַמֵּד שֶׁאָמַר הַמָּקוֹם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד, מַה שֶּׁאֵיפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לוֹמַר כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר:¹ "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר."
footnotes: ¹ שֶּׁאֵיפְשָׁר=שאי אפשר.
"all of these things": in a single utterance, an impossibility for flesh and blood.
אִם כֵּן, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "אָנֹכִי יי אֱלֹהֶיךָ... לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי"? אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁאָמַר הַמָּקוֹם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד, וְחָזַר וּפֵרְטָן דִּבֵּר וְדִבֵּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף שְׁאָר כָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֶמְרוּ כֻלָּן בְּדִבּוּר אֶחָד! תִּלְמֹד לוֹמַר "הָאֵלֶּה", אֵלּוּ נֶאֶמְרוּ בְדִבּוּר אֶחָד, וּשְׁאָר כָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, דִּבֵּר דִּבֵּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
If so, how are we to understand "I am the L–rd your G–d," There shall not be unto you," etc." We are hereby apprised that the Holy One Blessed be He uttered all of the Ten Commandments in one pronouncement and then reiterated each commandment individually. I might then think that all of the commandments in the Torah were thus uttered. It is, therefore, written "all of these things": These were uttered in one pronouncement, and all the others, individually.
"לֵאמֹר." מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים עַל הֵן 'הֵן', וְעַל לָאו 'לָאו'. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: עַל הֵן 'הֵן', וְעַל לָאו 'הֵן'. דָּבָר אַחֵר: "לֵאמֹר." צֵא וֶאֱמֹר לָהֶן, וַהֲשִׁיבֵנִי! וּמְנַיִן שֶׁהָיָה מֹשֶׁה יוֹצֵא וּמְדַבֵּר אֶל הָעָם? שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות לד,לד) "וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה." וּמְנַיִן שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְדַבֵּר דְּבָרִים כְּלַפֵּי הַגְּבוּרָה, וְאוֹמֵר לוֹ 'דַּבֵּר, שֶׁכְּבַר קִבְּלוּ בָנֶיךָ'? שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות יח,ט) "וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יי." וּמְנַיִן שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶן? שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כד,ז) "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יי, נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע." וּמְנַיִן שֶׁהַמָּקוֹם הוֹדָה לְדִבְרֵיהֶן? שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ה,כד) "וַיֹּאמֶר יי אֵלַי: שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ, הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ."
"saying": They responded to an affirmative (i.e., "You shall, etc.") in the affirmative ("Yes") and to a negative, in the negative. R. Akiva says: to an affirmative in the affirmative, and to a negative in the affirmative. Variantly: "saying": Go and say to them (what I have told you) and return their reply to Me. And whence is it derived that He did so? From (Ibid. 19:8) "And Moses returned the words of the people to the L–rd." And whence is it derived that He acknowledged their words? From (Devarim 18:17) "They have done well in speaking as they did."