ובס' נוצר חסד פרק ד' אות ה' וז"ל, כמו שסיפר מרן אלקי הריב"ש זצ"ל, שבערי אשכנז היה צדיק אחד, ואמר קודם פטירתו שימות במיתה משונה ר"ל, על ידי רוצחים, וכבר הוא היה מאה פעמים בעולם הזה, ובכל פעם נהרג, שהוא היה בזמן המקדש ראש סנהדרין, חריף וחכם, ולמד בסם המות של תורה [עיין לקמן פ' מסעי אות ד' ושם בהגה ה'], והוא היה הראשון שהכה על לחי ופנים של זכריה הנביא, אתה עם הארץ מתנבא בנביאות, ועל ידו נפלו עליו עמי הארץ רשעים גמורים והרגו אותו, וציוה שיכתבו על מצבתו פ"נ מי שהרג זכריה הנביא, ואמר שכבר הוא מתוקן, והיה מספר מרן זה לתוכחת מוסר, האיך יזהר מלימוד תורה שלא לשמה, ומסם המות מים המרים של לומד תורה לקנתר, עכ"ל.

ובתוי"י פ' תצא דקצ"ה ע"ד וז"ל, כמו שאמרו בש"ם (שבת דקי"ט ע"ב) לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים שנאמר (דברי הימים ב ל״ו:ט״ז) ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים וגו', והיינו על ידי הלומדים שנקראו נביאי השקר, וכמו שנאמר (איכה ב׳:י״ד) נביאיך חזו לך שוא וגו' ומדוחים וגו', וכאשר שמעתי שהם הרגו זכריה הנביא וכו'.