ובעיניו הכל זכאים וצדיקים, ולכן הוא אוהב את ישראל מאוד, כן העתיק בזה בס' נתיב מצותיך שביל התורה נתיב א' אות י"ג ע"ש, כמו שהעתקתי לקמן פ' קדושים בהגה ב'.

ובאוצר החיים פ' בהר דרנ"ז ע"ב הרחיב הדיבור בזה וזה לשונו, כי הקדוש ברוך הוא קרא לישראל אחים מצד הנשמה ובנים מצד רוח ונפש, ואמנם הפסוק אומר (תהילים ס״ח:ל״ה) תנו עוז לאלהים על ישראל גאוותו, שאין לך איש הישראלי אף מפחותי ערך שלא יגיע ממנו התפארות לאלהים אלהי ישראל, והקדוש ברוך הוא משתעשע בו, אלא שהוא נעלם, כפי שהאדם יעשה לשם שמים בלב שלם ורוח נמוכה, וכל המבזה לשום בר ישראל אף בלב עליו נאמר (משלי ט״ז:ה׳) תועבת ה' כל גבה לב, אלא בלב שמח יקשר עצמו עם כל ישראל, עד שיזכה שלא יראה על ישראל [שום דבר] רק טובות, שבאמת הם כולו טוב ואין בהם רע כלל, וכל הרואה שום דבר רע, רע של עצמו הוא רואה כי צדיק אמת אין רואה שום רע כלל על ישראל, וכביכול השם יתברך צריך עזר וכח מישראל על ידי מעשיהם.

אחיי ורעי, על כל מדרגה ומדרגה של קדושה שאיש הישראלי משיג, יש מקודם נסיונות, והוא על ידי קטנות והסתלקות החיות לגמרי, ונשאר כאבן דומם, וצריך לחזק עצמו באמונה גדולה שמלא כל הארץ כבודו, ויצפה לישועה בלב אמת, ואז יאיר עליו אור אלוהיי בפתע פתאום וברגע, אחיי חזקו ואמצו, טעמו אחיי וראו כי טוב ה', והוה אחי בבת עיני דן את כל אדם לכף זכות, ושמור פיך ולשונך מלדבר שום דבר רע על איש ישראלי כו' ע"ש.