Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בס' כתונת פסים דל"ג ע"א הביא זה ביתר ביאור וז"ל, ואגב נזכיר מה ששמעתי ממורי ביאור הש"ס וכי דרכו של בועז וכו' אלא דבר צניעות וחכמה ראה בה וכו' והקשה [הא עיקר כוונת הגמרא] וכי דרכו של בועז כו' משום הרהור, ומה משני דבר צניעות וכו' וכי הותר הרהור באשה צנועה, ועוד מנלן דצניעות וחכמה ראה, וביאר כי באתערותא דלתתא איתער לעילא בין לטב בן לביש, וכאשר האשה מתחלת להרהר באיש, על ידי זה נתעורר הרהור באיש שיהרהר באשה, וכאשר האשה צנועה ואין מהרהרת באיש אז לא יבא הרהור באיש גם כן, ובזה מובן, וכי דרכו של בועז לשאול בנשים, כי עקימת שפתיו בדיבור ושאלה הוי מעשה להרהר באשה כמו שאמרו חז"ל (מגילה דט"ו ע"א) כל האומר רחב וכו', ומשני דבר צניעות ראה וכו' שכשאין האשה מהרהרת תחלה אז אין חשש הרהור באיש גם כן, ושפיר משני דבר חכמה וצניעות ראה בה ודפח"ח, עכ"ל.
ובס' תורי זהב פ' פינחס וז"ל, שמעתי אומרים בשם הישיש המקובל איש אלהי מו"ה ישראל בעל שם טוב שהקשה ממה נפשך אם נאמר וכו' דרכו של בועז וכו' היינו איך אינו מתיירא מיצר הרע, אם כן מאי משני דבר צניעות ראה בה, מכל מקום אמאי לא היה מתיירא מיצר הרע, דהגם שהאשה היפת תואר היא צנועה מכל מקום יש לאדם להתיירא שלא יסתכל בה, שנית אמאי לא נימא דלא היה מתיירא כלל דהיתה דומה באפיה כקאקי חיוודא מי גרע בועז מר"י ור"ג (עיין ברכות ד"כ ע"א), ופירש הוא ז"ל דאם האדם צדיק גדול ומסתכל בנשים, ואם אשה אחת פרוצה נותנת עיניה בו לא ימלט, שמחשבתה שלא טובה גוררות אותו שיחשוב גם כן ח"ו בה ויבא לידי הרהור, והנה באמת לא היה מתיירא מצד עצמו כי דומה בעיניו כקאקי חיוורא, אלא שהקושיא וכי דרכו של בועז וכו' הגם שמצדו אינו מתיירא מכל מקום היה לו להתיירא מצדה שמא היא אינה כשדה ונותנת עיניה בו, ותגרום שיבא הוא לידי הרהור, לזה אמר דבר צניעות ראה בה לכך לא היה מתיירא מצדה, ומצד עצמו גם כן לא היה מתיירא כי היתה דומה בעיניו וכו' ומותר לשאול עליה וק"ל, עכ"ל, ועוד עיין בליקוטים שבס' תשואות חן, ובס' רשפי אש השלם אות ר"ו בליקוטי אגדות למס' שבת ע"ש.
ובס' אורח לחיים פ' לך, וזה לשונו, פירש הבעל שם טוב זלה"ה מה שאמרו בגמרא וכי דרכו וכו' דבר חכמה ראה בה, ומהו התירוץ, וכי אשה שהיא חכמה ביותר, מותר לשאול עליה, ואמר, דבר חכמה ראה בה, כלומר שהיא דבוקה בחכמה, ועל כן אינה מהרהרת ברעתה רוח זנונים, כי זהו שטות היפך חכמה, וכשהיא אינה מהרהרת על הזכר בוודאי הזכר אינו מהרהר באשה, כי מ"נ צריכין להיות תחלה, ובועז ראה שאין לו בה שום הרהור, וזהו דבר חכמה ראה בה ועל כן היא איננה מהרהרת עליו מחמת שהיא דבוקה אל חכמה [עיין לקמן פ' בהעלותך אות זיי"ן] ובשביל זה אין בא לו שום הרהור ממנה, עכ"ל.