Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ובס' נתיב מצותיך בהקדמה ד"ג ע"א כתב רז"ל, כמאמר מרן הקדוש ריב"ש טוב על מאמרם ריש לקיש זבין נפשיה ללודאי. דהענין בעת שיצא מן הלסטים ורצה לקבל על עצמו עול תורה ועבודה בפרישות וקדושה זבין נפשיה ללודאי, כי סבבוהו כתות הקליפות לפתותו שיעזוב דרכו בקדושה, כמבואר בזוהר, ונפל לתוך תאוות הזמן ומחשבות לא טובות, וכשהצדיק רואה זאת מקבל על עצמו קדושה יתירה, ועל ידי סיגופים מרים הוא ממית והורג את כל הקליפות, ורבי' משה קורדיווארו לא יכול לסבול והרגם בשם המפורש אחר הקדושה והסיגופים שהיו לו, וכשהצדיק מתגבר בפרישות וקדושה וממית והורג כל המפתים, בא לידי אור גדול, ונמשך עליו הארה ושמחה עצומה בתורה ועבודה, ועובד את השם יתברך בשמחה, ובטוב לבב מרוב כל, אף על פי שנופל לקטנות, אבל לא לבחינה כזאת ללודאי, וכשנקבע בקדושה ומשיג הארה עצומה ומדרגות בא אליו היצר ואומר לו ראה מעשיך כמה קדושות השגת, וכמה אורות בהירות, וזהו, אף שהרג אותם עד מות עדיין נשאר פלגא מחאה, שהוא קליפות נגה חציו טוב וחציו רע, וזהו מלחמה כבדה כל ימיו להכות החציו רע ולהעלות החצי שהוא טוב ולילך בדרך ממוצע, עכ"ל.
ובס' זוהר חי לפ' פינחס דר"מ והוא שם בדף רי"ד ע"ג, כתב וזה לשונו, קליפה המתגאה עליה דבר נש קליפות נגה, ואמר מרן הריב"ש כל המעביר עבודה זרה מלבו הוא הגאוה כאילו קיים כל התורה [עיין בס' דגל מחנה אפרים ברמזי פורים והעתקנו לקמן בפ' מצורע אות כ"ג ע"ש], ואמר מרן, ר' שמעון בן לקיש זבין נפשיה ללודאי, כי שמע במתיבתא דרקיע שהקשו על מאמר חז"ל (יומא דפ"ו ע"ב) דתשובה צריכה באותה אשה באותה מקום, האיך יהיה זה, דהא כשנכנס לשם תשובה נכנס בהכנעה ובלב נשבר [עיין לקמן פ' נצבים אות זיי"ן] ואמרו במתיבתא, דהתירו לו לבעל תשובה ליכנוס באותו עזות ובאותו התאווה ויכפה את יצרו מבלי לעבור על רצון קונו, ובזה וסר עונו וחטאתו תכופר, ולאו דווקא בעבירה של אשה אלא בכל עבירות, לשה"ר וכדומה, בכל עבירות שעבר, צריך לכנוס לשם ולכפות את יצרו כדי לתקן עונו, וזהו שאמרה חכמה (ירושלמי מכות פ"ב ה"ו) חטאים תרדף רעה, לרדוף אחר הרע לכנוס לתוכו לכפות את יצרו הרע, וזהו שר"ש בן לקיש זבין נפשיה ונכנס בעומק הקליפות לכפות הרע לתקן חטאיו הגדולים, ולבסוף מעוצם תשובתו המית כל הקליפות שנבראו על ידי מעשיו, וכשהמית הכל, אמר עדיין יש פלגא שהוא קליפת נגה, שלא להתגאות חלילה, שזה צריך לתקן כל ימיו, ולירא מקליפה דקה זאת, נגה, שחציו טוב וחציו רע, וזהו פלגא מחיא, ומרן הריב"ש טוב אמר רגע קודם פטירתו אל תבואני רגל גאוה (תהילים ל״ו:י״ב) שהיה מתיירא עדיין מקליפה זאת וכו' [עיין לקמן פ' מצורע בהגה י"ג מזה].