Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Bereshit
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כבר נזכר לעיל אות ק"נ ענין בכל דרכיך דעהו שיהיו כל מעשיו לשם שמים, ועיין בס' תוי"י פ' משפטים דס"ו ע"ג וז"ל, זה כלל גדול בכל פעולותיך שתעשה לשם שמים תראה שתהיה מיד בעשותך הדבר יהיה בו עבודת השם יתברך, הן באכילתו שלא יאמר שיהיה כוונת אכילתו לשם שמים שיהיה לו כח אחר כך לעבודת השם יתברך, הגם שזה גם כן כוונה טובה, מכל מקום עיקר השלימות שיהיה בו עובדא לשם שמים מיד, והיינו להעלות ניצוצין, ובשבת כוונת כל סעודה ידוע להבאים בסוד ה', והוא הדין לכל מעשי האדם יהיה על דרך זה ישמע חכם ויוסיף לקח, עכ"ל [ועיין לקמן בפ' ויחי בהגה ד'].
ועיין לקמן פ' פקודי אות א' עצה היעוצה לשתף כוונתו עם שלומי אמוני ישראל היודעין לכוון כוונות האמיתיות.
ובפרשת ויגש דל"ז ע"ב כתב וזה לשונו, וכן אכילה ושתייה יש בחינה פנימית להעלות ניצוצי השכינה , ושינה סוד דורמיטא [עיין לקמן בפ' ואתחנן בהגה נ"ח], ומשא ומתן, בסוד ל"ט מלאכות [עיין לקמן פ' לך בהגה ב'], וכיוצא בזה, וזהו שכתוב בכל דרכיך דעהו, עכ"ל.
ובפ' בא דמ"ו ע"א כתב וז"ל, כלל גדול בכל דרכיך דעהו וכמו שכתב הרמב"ם [בפרק ג' מהלכות דעות הלכה ג'] שיכוון בכל דרכיך גשמיים לשם שמים וכו', ולי נראה יותר פנימי, כמו שיש כוונה בדברים רוחניים בתורה ובתפלה ועשיית המצוה, שהכל יסובב על קוטב אחד לברר הניצוצין, וכמו שכתב בכתבי האר"י יעו"ש, כך הכוונה בדברים גשמיים גם כן, באכילה ובשתיה, וכל מיני מלאכה, הכל לברר מן ל"ט מלאכות, וזהו שאמר בכל דרכיך דעה"ו, לשון יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, על ידי העלאת מיין נוקבין מברורי הניצוצות והבן, עכ"ל.
ובס"פ תזריע דצ"ג ע"ג כתב וז"ל, וכל מאכלי האדם או מלבושיו או דירת הבית ומשא ומתן שלו הכל הוא להעלות הניצוצין של עצמו, ולפעמים מפסיד בסחורה ועדיין לא תקן, ולפעמים בריח, שיש הנאה ותענוג, בזה מעלה הניצוצין, כנודע זה בכתבי האר"י זלה"ה יעו"ש, וזהו סוד בכל דרכיך דעהו, לייחד ולהעלות הניצוצין של נשמתו שהוא ניצוצי השכינה בסוד מיין נוקבין וגודם זיווג עליון וכו' עכ"ל.
ובפ' אמור דקי"ב ע"ד כתב וזה לשונו, אין לך כל נברא שבעולם שאינו מורכב מן ד' יסודות הרומזים אל ד' אותיות הוי"ה ברוך הוא, וכל מצוה כלולה מן ד' אותיות הוי"ה [שלכן נקראת מצוה] מצ [הוא בא"ת ב"ש] חילוף יה עם וה וכמו ששמעתי (קדושין דל"ט ע"ב) כל העושה מצוה אחת [עיין לקמן בפ' עקב בהגה י"ז], וזהו בכל דרכיך דעהו שהוא פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בו (ברכות דס"ג ע"א), שבכל דבר ודבר שעושה אפילו גשמיי, יראה לייחד ד' אותיות הוי"ה כי כל אכילה ושתיה [וכו'] ומלאכת האדם מן ל"ט מלאכות, ושאר משא ומתן, הכל הוא לברר ניצוצות שלו שבאו עמו מיום הוולדו בסוד (תהלים ל"ט) מדת ימי וכו', וכשעושה על כוונה זו, הרי הוא מעלה מיין נוקבין להשכינה שהוא אות ה לקבל מיין דכורין השפעה והמשכה מן אות ו, והיינו כשיעשה בדחילו ורחימו שהם יה הרי עושה מן גשמיי רוחניי, עכ"ל.
ובפ' שלח דקמ"ב ע"ד כתב וזה לשונו, כי קודם כל מעשה שיעשה האדם בין בגשמי בין ברוחני, צריך להתיישב תחלה בדעתו אם יש בו צרכי גבוה, לקיים מה שנאמר בכל דרכיך דעהו, ואז יאמר בפיו שעושה לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, ואז מקיים בפיך ובלבבך לעשותו, ובזה עושה מחומר צורה, עכ"ל.
ובכתר שם טוב די"א ע"א העתיק ג"כ זה המאמר מתוי"י משפטים דף ס"ו ע"ג ע"ש, וממנו העתיק רבינו ז"ל בספר הקדוש שפת אמת מאמרי שבועות תרנ"ו ד"ה איתא בגמ', וז"ל, דאיתא בשם הבעש"ט לראות בכל מעשה, לעשות עבדות הבורא יתברך תיכף, ולא לשם הכנה, הגם דיש דברים שהם כמו הכנה, שאוכל כדי שיהיה לו כח לעבודת הבורא, מכל מקום הצדיק צריך לעשות באכילה עצמה עבודה ותיקון, בהעלאת ניצוצות כו', ע"ש בספר כתר שם טוב, עכ"ל.