עיין לקמן פ' שמות אות י"א י"ג, מה שהעתקתי בענין זה, ועיין בס' דגל מחנה אפרים פ' בלק ד"ה עוד ירמוז ע"ד, וז"ל, ושבעה עממין הם שורש כל השבעים אומות, וזהו (נחמיה ט׳:ח׳) וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני וכו', וממילא ימסרו כל האומות בידם, וזהו הן בגשמיות הן ברוחניות, בגשמיות היינו כשישראל ח"ו אין עושין רצונו של מקום אזי האומות מצירין להם, הן בעסק פרנסה ובשאר צרות, וברוחניות היינו מחשבות זרות מבחינת זיי"ן עממין שהם החלק הרע מזיי"ן ימי הבנין כו', אך כשישראל הם דבוקים בהשם יתברך אזי נכנסים ברזא דאחד ויוצאין מגדר זיי"ן עממין, וממילא בטלים מהם כל הצרות הן בגשמיות והן ברוחניות, עכ"ל. [וממוצא דבר אנו למדין כי כל אחת משבע אומות כלולה מעשר כמו שכתב שהם שורש כל השבעים אומות, ובזה מובן שישמעאל וט' עמו ועשו וט' עמו].