בס' צוואת הריב"ש ד"ז ע"ב, וז"ל, פעמים שנופל אדם ממדרגתו מחמת עצמו, שהשם יתברך יודע שהוא צריך לכך, ופעמים העולם גורמים שיפול אדם ממדרגתו, והירידה הוא צורך עליה, כדי לבא למדרגה יותר גדולה, כמו שכתוב (תהלים מ"ח) הוא ינהגנו עלמות, וכתיב (בפ' לך) וירד אברם מצרימה וכתיב ויעל אברם ממצרים [עיין לקמן בפ' לך אות י' י"ט] אברם הוא הנשמה, ומצרים הוא הקליפות, עכ"ל, וכן הוא בס' ליקוטים יקרים ד"ב ע"ב, ועוד עיין לקמן בפ' יתרו אות כ"ו בפסוק יורדי הים באניות. ובתוי"י פ' וירא די"ט ע"ד וז"ל, תכלית בריאת האדם בחומר וצורה, כדי לזכך חומרו, ושיהיה נעשה מן חומר צורה, וז"ש (בפ' אחרי) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, כמו שכתב הרמב"ם שיש בזה כמה מדרגות ובחינות, כמו מדרגת חנוך ואליהו שהיו מזככים כל כך את החומר, שנעשו מלאכים חיים וקיימים וכו' יעו"ש, והנה יש בחינות שאחר עלותו למעלה, חוזר ויורד, כדי להעלות המדרגות התחתונות, בסוד, (שה"ש ה') רחצתי את רגלי איככה אטנפם, וכאשר כתבתי מזה במקום אחד, וזהו סוד רצוא ושוב, ונקרא קטנות וגדלות וקטנות שני, ובכל ירידה צריך אזהרה איך לחזור ולעלות שלא ישאר ח"ו, וכמו ששמעתי ממורי שיש כמה שנשארו וכו', עכ"ל, ועוד עיין לקמן בפ' שמות בהגה ו' ד"ה ובהיכל הברכה.

ובס' ליקוטים יקרים די"ז ע"א וז"ל, בגמרא (שבת רל"א ע"א) מעשה בגר אחד שבא לפני שמאי ואמר לו גיירני על מנת שתלמדיני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחד, דחפו באמת הבנין שבידו וכ', וי"ל על פי מה שאמרו דז"ל (פסחים דפ"ז ע"ב) לא הגלה הקב"ה את ישראל אלא להוסיף עליהם גרים, כי הצדיק רוצה להיות במדרגה שלו תמיד, כי הוא רוצה להיות תמיד לפני אדוניו לשרתו, אך מפני מה הוא נופל לפעמים ממדרגתו, כדי לברר ניצוצות שנפלו בקליפות, כמשל המלך ששלח את בנו להביא לו אוצר שנאבד לו, וציוה להביא לו ממדינה אחרת, אם כן מוכרח הבן להחליף מלבושיו בכדי שלא יכירוהו, וכן עשה, והביא את האוצר, ואז הוא עובד יותר למלך בזה, מקודם, במה שהיה עומד לפני המלך, והם נקראים גרים כידוע [עיין לקמן פ' לך אות ו' ושם בהגה], וזהו הפירוש שאמד הגר שילמוד את כל התורה על דגל אחד, על מדרגה ועמידה אחת, ודחפו באמת הבנין, הוא זיי"ן ימי הבנין כי הכל אחד יש ערב ובוקר טוב ורע [עיין לעיל בפרשתינו אות ל"ו] אם כן צדיך הצדיק לירד ממדרגתו לפעמים בכדי לברר ניצוצות אלו שנפלו בקליפות, והלל אמר לו מה דעלך סני לחברך לא תעביד, פי' אילו לא נפל הצדיק ממדרגה שלו לא היה לך עליה, ואם כן מה דעלך סני לחברך נמי לא תעביד, עכ"ל.

ובשפתי צדיקים פ' וידא, וז"ל, נודע דברי הרב הקדוש איש אלהים הבעש"ט ז"ל נבג"מ באותו הגר שאמר להלל גיירני על מנת שתלמדיני כל התורה כשאני עומד על רגל אחת, והשיב לו מה דעלך סני לחברך לא תעביד, שלפעמים צדיך הצדיק ליפול ממדרגתו בשביל טובת הרשע להעלותו, רק שהעבירה אינו עבירה גמורה ח"ו, רק כאילו, על דרך משל כל המתגאה כאילו בא על אשת איש (סוטה ד"ד ע"ב) וכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה (זוהר בראשית דכ"ז ע"ב) ובזה עומד הצדיק עם הרשע במדרגה אחת בעמקי הקליפה, וכשעושה הצדיק תשובה על שלו מעלה גם כן להרשע, והוא בסוד נפילת אפים כידוע, והנה הגר לא רצה בזה שיצטרך ליפול לפעמים ממדרגתו, ואמר גיירני על מנת וכו' על רגל אחד, כלומד שלא אצטרך ליפול, והשיב לו דעלך סני וכו' פי' אם היית נופל ממדרגתך בוודאי היית חפץ שיפול איזה אדם אצלך להעלותך ואם כן גם לחברך לא תעביד וכו', עכ"ל הקדוש. אמנם יזהר מאוד שח"ו בנפילתו לא ישאר בהקליפה לירד לעמקי הקליפה עד שלא יוכל להעלות אחר כך וכו', והתקנה לזה שלא יסתכן בסוד נפילת אפים הנזכר בשם הרב הבעש"ט ז"ל נבג"מ, התחברות בצדיקים מפורסמים אז זכות הצדיק יגן עליו להצילו מסכנה כו' עכ"ל.

ועיין בס' אמתחת בנימין קהלת בפסוק יש הבל וכו', ובס' אור המאיר משפטים בד"ה ואם יאמר, ובס' פרי הארץ פ' וישב ע"ש.

ובספר אור תורה פ' תצא כתב וז"ל, ר' ישראל ב"ש זלה"ה אמר על הגמרא גיירני על מנת שתלמדיני תורה כשאני עומד על רגל אחד, כי האדם הוא חלק אלוה ממעל, ובאין סוף לא שייך חלק והקב"ה ממלא כל עלמין, ממילא [נראה שחסר כאן] ולפעמים בא האדם לעולמות שפלים ומאוסים וחושב מחשבות של הבל, ה' צדיק יבחן שבוחן אותו ומשליך אותו לעולמות רעות כדי שיעלה אתם להקב"ה, וחשוב אצלו יתברך מאוד, והאדם אף על פי שהוא בא לדבר רע יקבל הכל בטוב כמו ר' עקיבא (ברכות ד"ס ע"ב) שנכבה נרו ואכל ארי את חמורו ואמר על הכל גם זו לטובה, ובאמת הביא לתוכן טובה, וזהו גיירני על מנת שתלמדיני כל התורה כשאני עומד על רגל אחד, שאהיה תמיד במדרגה טובה, ואמד לו מה דעלך סני לחברך לא תעביד, רמז לו כשהיית אתה במדרגה רעה הוצרך אדם טוב ליפול למטה כדי שיעלה [אותך, לכן גם אתה צריך להעלות אחרים] ור' עקיבא שהיה בן גרים, עוקר הרים וטוחנן זה בזה (עיין סנהדרין דכ"ד ע"א) פי' הרים נקרא מדות אבות, והוא הביא את המדות למעלה כי היה תענוג יותר גדול שהוא היה בן גרים כמשל הידוע [שהעתקתי מס' ליקוטים יקרים] וזהו שתוק כך עלה במחשבה (מנחות דכ"ט ע"ב) שהביא את הכל לעולם המחשבה, עכ"ל, והובא בסה"ק לקוטי אמרים ד"ה ע"ג בד"ה הן גור יגור ע"ש רק שיש שם טעות סופר מה שכתוב רז"ל אמרו וצ"ל הרב ז"ל הבעש"ט.

ובס' כתונת פסים פ' אמור דכ"א ע"א וז"ל, דשמעתי מן הרב המגיד מהר"ם פירוש הש"ס דשבת העמידני על רגל אחד ודחפו שמאי באמת הבנין וכו', והלל אמר לו מה דסני וכו', וביאור פסוק תהלים (סי' ל"ב) אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון וגו', והענין כי החיות רצוא ושוב, סוד קטנות וגדלות, ואי אפשר שיעמוד אדם על מדרגה אחת, והטעם כי האדם נקרא עולם קטן ונכללו בו מן כל כללות ד' עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה, וכאשר מדבק את עצמו בו יתברך שמו על ידי תורה ותפלה אז מעלה כל ניצוצות ד' עולמות אבי"ע למעלה, ואם הוא נשאר במדרגה זו המעולה, מה יתקן למחר, לכך חוזר ויורד, כדי להעלות בחינות אחרות וכו', וזהו שאמר אשרי אדם וגו', ור"ל כי עליה וירירה של אנשי עם הארץ הוא במעשה הטוב או רע ח"ו, מה שאין כן עליה וירידה של שלומי אמוני ישראל הוא רק במחשבה ולא במעשה ח"ו, כי בעת עלייתו הוא מדבק מחשבתו בו יתברך שמו ומקיים (תהלים ט"ז) שויתי ה' לנגדי תמיד, מה שאין כן בירידתו אינו יכול לטהר מחשבתו לידבק בו יתברך שמו, וזהו שאמר אשרי אדם לא יחשוב ה' זהו נחשב לו לעון וירידה, כי כאשר אין מחשבתו טהורה אז אין שם הוי"ה לנגד עיניו, וזהו, לו עון, וגו', [ועיין לקמן פ' שמיני בהגה ג' מזה], ובזה יובן העמידני על רגל אחר שישאר קיים על מדרגה אחת ולא ירד למטה, ודחפו שמאי באמת הבנין, שהוא מדת הגבורה של עולם הבנין וכו', והלל מצד מדת החסד אמר מה דסני לך וכו' ואהבת לרעך כמוך, כי ראוי לרחם על כל הברואים והניצוצין להעלותן וכו' ודפח"ח, עכ"ל, [הנה אע"פ שהזכיר זה בשם הרב המגיד מהר"ם, הם באמת דברי הבעש"ט, ונראה שגם הרב המגיד אמר בשם אמרו אע"פ שנחסר בהעתקה או בדפוס].

ובס' בן פורת יוסף דק"ח ע"ד וז"ל, כתבתי במקום אחר דשמעתי ביאור הפסוק אשרי ארם לא יחשוב ה' לו עון וגו', כי יש ב' סוגי אנשים, ונגד זה יש שני מיני עליה וירידה, כי ירידה של אנשי המוני עם הוא בחטא במעשה שהוא פועל רע, מה שאין כן ירידה של שלומי אמוני ישראל הוא רק במחשבה ולא במעשה וכו', וזהו שאמר אשרי אדם אשר לא יחשוב ה' זהו נחשב לו עון וירידה, עד כאן לשונו.

ובס' צפנת פענח לפ' בשלח דנ"א ע"ג וז"ל ביאור ש"ס העמידני על רגל אחד, כי יש ג' בחינות בסדר עבודת הש"י, א' שמעתי ממורי זלה"ה ביאור פסוק (תהלים קל"ט) אחור וקדם צרתני שיעלה גם הקטנות בימי הגדלות כו', בחינה ב', אם חושש שמא לא יזכה לבא למדרגת הגדלות, מכל מקום אם יודע שהוא במדרגת הקטנות אז ממתיק הדינין על ידי מנצפ"ך כו', בחינה ג', כשהוא בגרר השכחה בלי דעת, וזש"ה ואנכי הסתר אסתיר ודפח"ח, עכ"ל.

ובס' תוי"י פ' משפטים דס"ד ע"ב רמז גם כן לענין זה, וז"ל, והנה החיות רצוא ושוב, ואי אפשר שיעמוד אדם במדרגה אחת, רק עולה ויורד, כמו שכתבתי ביאור ש"ס העמידני על רגל אחד כו', עכ"ל, ועוד עיין שם פ' בא דמ"ו ע"ד, ובפ' ויגש רל"ח ע"ג כתב וז"ל, דכתבתי במקום אחר ביאור העמידני על רגל וכו', ר"ל כשנקרא חי עומד על מדרגה א' אין מעלתו כל כך חשובה כמו מי שהוא מת, ר"ל כשיורד הצדיק ממדרגתו שנקרא מיתה כנודע, והוא בסוד ו' כורע לגבי ה' להעלותה וכו' ע"ש, [עיין לקמן בפרשתינו אות קי"א ע"ש].

ובס' בן פורת יוסף דכ"ח ריש ע"ג, וז"ל, וז"ש אחור וקדם צרתני שכתבתי במקום אחר ששמעתי ממורי ג' בחינות, ע"ש.

ושם דקי"ט ע"ג וז"ל, כתבתי במקום אחר פירוש אחור וקדם צרתני בשם מורי זלה"ה וכתבתי שם ג' בחינות בזה יעו"ש, אמנם בשם גיסו החסיד המפורסם מוהר"ג זלה"ה שמעתי, כשירד אדם ממדרגתו בעבודת ה', אם הוא מצטער ומצפה לישועה שיחזור למדרגתו הראשונה אז זוכה שיחזור למדרגתו ולמעלתו הראשונה ובאם לאו וכו' ודפח"ח, עכ"ל.

ובס' כתונת פסים דל"ו ע"ב וזה לשונו, שמעתי ממורי פירוש הפסוק אחור וקדם צרתני, שיש עבודת ה' בבחינת פנים, ויש עבודת ה' בבחינת אחוריים, עכ"ל.