Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Beshalach
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ושם בפ' מסעי כתב עוד וז"ל, נקדים דברי מהר"י בעש"ט הקדוש ז"ל דכל מה שהאדם יותר בקדושה תתרבה בו יותר מדת הענווה לזה גדול מה שנאמר במשה וכו' דהיה במדרגה יותר גדולה וכו' ע"כ דבריו הקדושים,
ובס' רזין דאורייתא די"ח ע"ב איתא שהרה"ק מו"ה משה מקאברין סיפר להרה"ק מוהר"י ז"ל מסאסנאוויץ בשם הבעש"ט זי"ע שאמר בזה הלשון, כשאני בדעת הגבוה יודע אני אז שאין בי עוד אפילו אות אחת מהתורה, ולא נכנסתי עוד אף פסיעה אחת בעבודת השם יתברך [עיין לקמן פ' תבא אות ט' י'] ושאל אותו הרב הנ"ל הלא איתא (ריש ויקרא רבתי) דעת קנית מה חסרת, והשיב לו כן הוא האמת כשדעת קנית אתה יודע שחסרת עוד בחינת מה עכ"ל.
ובספר שפתי צדיקים פ' לך (וכן הוא בליקוטים יקרים ד"ז ע"ג) שמעתי מפרשים בשם הבעל שם טוב ז"ל נשמתו בגנזי מרומים, שש אנכי על אמרתיך כמוצא שלל רב (תהילים קי״ט:קס״ב) היינו מי שמוצא שלל רב, הגם שיש לו שמחה, ויש לו לשמוח הרבה במה שמצא, אמנם מחמת הדאגה שיש לו על הנשאר, שאין ביכלתו ליקח ולגמור כל האוצר, כי רב הוא מאוד לאין מספר, ודואג על מה שמניח כל כך הרבה, והדאגה הזו מבטל ממנו השמחה על מה שמצא, ועל דרך זה הצדיקים קדושי עליון, הגם שיש להם שמחה בעשייתם המצוה, מכל מקום דואגים הרבה על מה שמניחים עוד עשיית הרבה מצוות שאין ביכלתם לעשות, וכל עת ורגע רואה עצמו כאילו עדיין לא התחיל בעבודה עד כאן לשונו הקדוש.
ובס' אור יצחק (אבות פ"ד) וזה לשונו, וכמו שאמר הבעל שם טוב שאמר דוד המלך ע"ה (תהילים קי״ט:קס״ב) שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב, והקשה הא אמר במקום אחר (תהילים י״ט:י׳-י״א) הנחמדים מזהב ומפז רב, והם שני פסוקים שסותרים זה את זה, שאמר שש אנכי וכו' כמוצא שלל רב, ומשמע שהוא אצלו בשוה, זו השמחה לתורה ומצוות שהם אמרתיך, ובזה הפסוק אמר שהם נחמדים אצלו יותר מזהב ומפז רב, ועוד מה זה שאמר כמוצא שלל רב והיה לו לומר כמוצא שלל, ותירץ במשל לאדם שמוצא אוצר גדול, אשר אין ביכלתו ליטול כל האוצר, ואין לו שום עצה לזה השאר שישאר עוד הרבה מאוד, אך שיבא עוד פעם שנית ויש לו צער גדול מזה, כי יחוש וידאג בטרם יבא ליטול הנשאר בין כך יבאו אחרים ויטלו, לכן זו השמחה שיש לו מזה שלקח ואפילו הרבה, אינו נחשב לכלום נגד זה הצער שמצטער שנשאר אלף פעמים יותר ואין ביכלתו לקבל כולו, שבין כך יאבד ממנו השאר, וזהו שאמר שש אנכי על אמרתיך כמוצא שלל רב, היינו שאין ביכלתו לקבל כולו, וזהו שלמד אפילו הרבה, אבל נגד מה שנשאר לא היה נחשב אצלו שמחתו ממה שלמד, כי זה האדם שהוא לומד באמת, ומכוון בתורה לשמה, הוא היודע שלא למד כלום נגד זה שנשאר עוד, וכל מה שלומד יותר, יודע יותר שלא השיג כלל וכו' עכ"ל, ועיקר דבר זה הוא בס"ס אור תורה ברמזי תהלים דנ"ב סוף ע"א.