בהקדמת ס' בן פורת יוסף ד"ד ע"ב וע"ג הסביר שם היטב עומק הענין, כי ב' אלפים אמה רומז ליחוד ארבע אותיות שם הוי"ה שמתיחדין בשבת אותיות י ו שהם יסוד אבא ויסוד זעיר אנפין שהם נקראים זכרים (כדאיתא לעיל בריש פרשתינו ע"ש) עם שני ההי"ן ה' עילאה וה' תתאה ע"ש ביאור הדבר, ואף על פי שלא הזכיר שם להדיא שזהו מיסוד דברי רבינו הבעל שם טוב זי"ע, הנה כל מבין יבין הדבר לאישורו כי הכל סובב הולך על פי דברי הבעל שם טוב שבכאן בפנים, שזהו עצמו מה שרמז כאן לד' אמות של הלכה, שהוא רמז על ד' אותיות שם הוי"ה ברוך הוא כידוע. וכשמתיחדים ביחוד גמור, הוא בסוד אלפיים אמה, כמו שמבואר שם בס' בן פורת יוסף, ואם כן זה הוא רמז נפלא בדרשתם ז"ל, שבו איש תחתיו אלו ד' אמות, אל יצא איש ממקומו אלו ב' אלפים אמה, היינו שאלו ד' אמות של הלכה נעשין בשבת ב' אלפים אמה, וזהו שהתחיל בביאור הדבר, שבכל דבר שבעולם יש ג' שמות ועיקר הוא שם הוי"ה שביתת כל דבר בשבת, כך נראה שורש הכוונה. ועיקר משל הבית שתפס בדבריו יש בזה סוד עמוק, כמו שביאר בס' היכל הברכה סו"פ בחקותי דרצ"ה ע"ד שהרחיב בזה הדיבור בדברים העומדים ברומו של עולם פליאות חכמה ע"ש.