והעירני על זה הרב הגאון שיחי' האב"ד דקינצק בעהמ"ח ס' חלקת יואב, שראוי להעיר כאן, שאין הב"ח מתיר רק בשל גוים בחוץ לארץ, ועיין באריכות בב"ח יו"ד סי' רצ"ג שסיים בזה וזה לשונו, ולכן אין לשום גדול להורות הוראה לאיסור היפך המנהג שנהגו על פי גדולי ישראל להתיר, ומי שרוצה להחמיר לעצמו, מידת חסידות הוא, ולא יורה לאחרים כו', ואחר זה בסוף סעיף ג' כתב וזה לשונו, ועוד נראה דאפילו הוא פרוש ומחמיר לעצמו אין לנהוג איסור אלא ביושב בביתו, אבל אם מיסב בסעודה עם תלמידי חכמים שנוהגין היתר, אסור לו לנהוג איסור בפניהם, ואין צריך לומר במקום גדולים ממנו, עכ"ל, אבל הט"ז שם בסי' רצ"ג סק"ד וש"ך שם סק"ו דחו דבריו ע"ש, וכל גדולי הדורות האריכו בענין זה כמו שציין שם לדבריהם בפתחי תשובה סק"א.

ועיין לקמן במאמר לסוכות בהגה ב' שנראה שהבעש"ט זי"ע נהג לספור ספירת העומר אחר סדר ההגדה בליל ב' דפסח ולא אחר התפלה מיד.