בס' שיחות הר"ן אות רכ"ד כתב וז"ל, אמר, שבמקום שחכמת הפילוסופייא מסתיימת שם מתחיל חכמת האמת שהוא חכמת הקבלה, פירוש, כי הפילוסופים לא חקרו כי אם עד הגלגלים, ומשם ולמעלה אין יודעים מאומה, וגם בהחכמות שמגלגלים ולמטה גם כן הם נבוכים מאוד ברובם ככולם, כידוע להם בעצמם, וחכמת הקבלה מתחלת במקום שמסתיימת חכמתם, דהיינו מהגלגלים ולמעלה, כי כל עולם העשיה עם הגלגלים בכלל, כוללות חכמת הקבלה בתיבת אחת, שהוא עולם העשיה, וכל חכמת הקבלה הוא מעשיה ולמעלה, שהוא יצירה ובריאה ואצילות למעלה למעלה וכו', וגם בעשיה עצמה בפנימיות העשיה דהיינו רוחניות העשיה, אין להפילוסופייא שום ידיעה כלל, אבל חכמת הקבלה מדברת רק משורש העשיה ברוחניות ומשם ולמעלה, נמצא שבמקום שמסתיימת חכמתם של המחקרים משם מתחלת חכמת הקבלה.

גם שמעתי מפיו הקדוש [של מוהר"ן ז"ל] לענין השגותיו הנוראים שדיבר כמה פעמים מזה, ואמר הלא אצל המחקרים מסתיימת ידיעתם בגלגלים, ונדמה להם שמשם ולמעלה הוא רק עצם האלהות יתברך, ובאמת כל לימוד הקבלה הוא בעולמות ומדרגות שמשם ולמעלה, כמו כן אפילו מי שהשיג חכמת הקבלה היטב, שהוא חכמת האמת, אף על פי כן אין חקר לתבונתו, כי עדיין יש גבוה מעל גבוה וכו' וכן פעם אחד ראה ספר אחד שמלוקט מכתבי האר"י ז"ל שאינם מצויים, שמדבר מהשתלשלות והמדרגות שקודם האצילות שהוא עולם המלבוש וכו', כמו שכתוב בס' ויקהל משה וכו' ודיבר עמי מזה, ונפלאתי מאוד על זה מה שיש לימוד בקבלה גם למעלה מאצילות, והיה נדמה לי שאין גבוה יותר, ושחק, ואמר אז גם כן הלא אצל המחקרים נדמה שמסתיימת הידיעה בגלגלים וכו' כנ"ל, וכוונתו היה שכמו כן אפילו בידיעת האמת למעלה למעלה יש עוד גבוה מעל גבוה בלי שיעור וערך וכו', כי לגדולתו אין חקר וענין זה אי אפשר לבאר בכתב, עכ"ל.

וכתב לנו הראש ישיבה בישיבת ראדזימין בזה הלשון, ובדבר הספר עמק המלך שרבים קראו עליו עוררין [עיין בהקדמת ספר טור ברקת] לפי שמדבר בדרושים שאינם נזכרים כלל בכתבי האר"י שבידינו ומהרח"ו ז"ל, כמו עולם המלבוש וכו', וידוע אזהרת מהרח"ו לבלי לעיין בכתיבת שאר החברים, הנני לכתוב מה ששמעתי מידידי המחבר ס' בית רבי, שקבלה ביד בעלי החב"ד איש מפי איש עד רבינו הקדוש הר"ד דוב בער ממעזריטש ומסופקני אם לא עד הבעש"ט ו"ל [ואני שמעתי עד הבעש"ט ז"ל, ננ"כ] שהוא ז"ל האמית קבלתו, ואמר שמה שלא דיבר מהרח"ו ז"ל מדרושים הללו הוא לפי שדרושים הללו נאמרו מפי האר"י ז"ל עוד טרם שבא אליו מהרח"ו ז"ל, ובעל עמק המלך קבלן מהחברים ששמעו אז מפי האר"י ז"ל, עכ"ד, ועל יסוד קבלה זו מובאים תמיד דברי בעל עמק המלך בדרושי החב"ד, ונושאים ונותנים בדבריו כמו בשאר כתבי האר"י ז"ל באין הבדל [ונראה שגם דברי הר"ן ז"ל מברסלוב הנ"ל שיש לימוד למעלה מאצילות גם כן, הם על יסוד קבלה זו, שגם הוא היה מקובל כן בשם זקינו הבעש"ט ז"ל אע"פ שלא הזכיר זה מפורש], וכן נראה שעל יסוד קבלה זו סמך עצמו בעל קונטרס ספר הזכרונות שבס' דברי סופרים בדף ל"א שכתב וז"ל, וגם הר"י סרוג שהיה כפי הנראה הגדול שבתלמידי האר"י ז"ל, זולת מהרח"ו, הלך תיכף אחר פטירת האר"י ז"ל לאיטליא [ועי' תשו' באר עשק סי' ע' שכתב שהאר"י ז"ל עצמו שלח את מהר"י סרוג לאיטליא לבית מדרשו של הרמ"ע מפאנו ע"ש] ושם פרסם כל דברי האר"י הנודעים אליו בעל פה ובכתב, ועוד יותר פרסם אחריו תלמידו הרמ"ע מפאנו וכו', ובהם הרבה סתרי עולמות עליונים ביותר שלא נתגלו למורח"ו ז"ל, כידוע מסודות המלבוש וטהירו עילאה וכדומה, המפורסם בכתבי הר"י סרוג והרמ"ע ובס' עמק המלך וס' ויקהל משה והדומה, שלא נמצא בכתבי הרח"ו מזה דבר, שקיבלם הר"י סרוג טרם בוא הרח"ו לפני האר"י ז"ל, או ששמעם בעת שלא שמע הוא, ולהיות שהר"י סרוג הלך לאיטליא לא נודעו כתביו להרח"ו, ולכן לא אספם בין כתיבותיו כמו שאסף מה שכתבו שאר החברים, ואם מפיהם העתיק מילין, כל שכן שהיה מעתיק מדברי הר"י סרוג שהיה גדול הרבה, ובענינים שלא נודע לו שמץ דבר כלל, אבל לא נודעו לו כתביו, ולכן בחנם יתחסדו קצת מההולכים בעקבות הרח"ו שלא לדבר מענינים הללו מפני אזהרת מהרח"ו ז"ל שלא לעיין בכתיבת שאר החברים, כי לא על הר"י סרוג כיוון, כיון שלא ראה כתיבותיו כלל, עכ"ל.