Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Lech Lecha
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ובלקט אמרי פנינים דר"ט ע"ג העתיק זה בהרחבת ביאור וז"ל, שמעתי ממורי ביאור פסוק הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את אמרי נא, והקשה, נא מיותר, וביאר כי נא פירושו שירדה המלכות חמשים מדרגות מן החיות של אלף, וכיון שירדה כל כך, חשקה לחזור ולהתקרב אל השורש, שהוא אות א שהוא החיות אמתי, והנה קודם פורעניות באין מחשבות זרות כגון הרהורי זנות, ומחשבות זנות מורה לפעמים על אחרים הקרובים אליו, וצריכין להעלותן ולמתקן באש קדוש של התורה, ולפעמים מחשבת זנות של ע"ז צואה רותחת, אז יבזה עצמו ויזכור שהוא טיפה סרוחה רמה ותולעה, חמת מלא צואה, ואם לא יתחזק חלילה מורה עליו מיתה או ירידה עד עפר ר"ל מיתה מן השמים, וזה על שהרהר במקום שאין שם חיות כלל, רק מות וצואה והבל וריק.
ועיקר התקנה לתקן מחשבות אלו, שיתן לב וידע שיש בתוך כיעור מחשבה זאת ניצוץ השכינה שבתוך הקליפה מחמת עוונות שלו, או מחמת השבירה של הכלים, וישתף עצמו עם השכינה, ויגנה את הרע הרבה, ויראה ורעד יבא בו, האיך על ידי עוונו הוריד אברי השכינה למקום טינוף כזה, ואז יתפרדו כל פועלי און, ונעשה יחוד יראה עם נורא [עיין לעיל פ' נח אות ק"י] וניצול גם הוא ממיתה ומן היסורים ומן הירידות. וזהו הנה נא בירידה כזאת לקליפת נגה, ונתכסה החיות של אור א דבקות אמתי, על ידי זה נכנס בו הרהור רע, כי על ידי זה ידעתי כי אשה יפת מראה את, וחש לומר והרגו אותי לירד וליפול לגמרי בירידה גדולה חלילה, או מיתה ממש, על כן אמרי נא בתפלה, שהתפלל לעלות הנפילה וקליפות נגה אל אלופו של עולם, אל חיות אלף, אל ידי עליותה עד החכמה, אחותי, ובזה יתעלה גם הירידה של אות ת להעלותה עד מדרגת א, בסוד עליות השכינה עם מחשבות קדושות שלה, שנקל לה לקשר המחשבה יותר ממנו לעשות יחוד כ'י' א'ש'ה' סוד ע"ב הוי"ה ס"ג הוי"ה. מ"ה הוי"ה, ב"ן הוי"ה [תבות כ"י אש"ה גימטריא של"ו כמו גימטריא של ד' פעמים הוי"ה עם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן] . י'פ'ת' מ'ר'א'ה' [בגימטריא] אדנ"י אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, ובנקל לך להעלות מחשבתך אל היחוד הזה הנורא, ואז יתעלה גם מחשבתו למקור הטוב, למען ייטב לי בעבורך, ובזה וחיתה נפשי גם בגללך, בעושר וכבוד וכל טוב, כי אחר זה נהפך האדם לאיש אחר, וישיג חיות גדול מאור אין סוף אלופו של עולם.
ובזה ביאם שיש לכוון בקדושת כתר בשם ככה [והוא ר"ת] כ'ת'ר' כ'ל' ה'כ'ת'ר'י'ם' נעולה בגימטריא] אלף משה, והוא סגולה נפלאה להעלות הנשמות מעמקי הקליפות, וזהו ואם ככה את עושה לי (בפ' בהעלותך) והבינהו היטב, שבאמת בכל ערב שבת [וכו'] עיין בפרי עץ חיים בשער השבת פרק ה' ענין נפלא, ותבין, א'ם' כ'כ'ה' א'ת', אלף משה כתר כל הכתרים, [זהו ר"ת אם ככה, 'אלף 'משה 'כתר 'כל 'הכתרים], עכ"ל.
ובהיכל הברכה פ' בהעלותך שם בפסוק ואם ככה את עושה לי כתב וז"ל, ככה סוד כתר כל הכתרים שם נורא דבת עין, המעלה כל הנשמות מעמקי הקליפה, והוא נקודה עקריית, ואצל משה היה נקודה זאת מאירה לערך כתר במספר אל"ף מש"ה, אלף נהורין דמשה, אל"ף למ"ד שי"ן דל"ת יו"ד א"ל שד"י [עם הכולל הוא מספר אל"ף מש"ה] ועל ידי חטא, כהה אורה, ואינה מאירה אלא לערך מלכות נוקבא, עיין גלגולים ותבין, וזהו ואם ככה פסיק, אור הרב של ככה שלי, את עושה נוקבא ממנו של ככה, ולזה יש פסיק, עד כאן לשונו.
ובכתם אופיר [פירוש מגלת אסתר] בפסוק וקראו לפניו ככה כו' כתב וז"ל, ככה יעשה, כתר כל הכתרים יעשה למחכה לו. שם נורא המעלה כל הנשמות לפני יוצר בראשית, נודע מדברי מרן האר"י בעש"ט וכו', ועו"ש בפסוק ויקרא לפניו ככה וכו' ע"ש.
ובאוצר החיים פ' בהר דרנ"ט ע"ב בסוד הכתוב בשנת היובל הזאת, העתיק כל זה וכתב שם וז"ל, ועל ידי שהרגיש אברהם וכו' לכך אמרי נא בכל הנפילות אחותי את שאי אפשר לפרוש את מאחותו, וגם בנפילה היותר גדולה שם השכינה עמו וכו'.
ובספר רמזי ישראל בהגהות על תמונה ג' כתב וז"ל, ואמר בעל שם ז"ל כי בכתר יש שם ככה שר"ת כתר כל הכתרים רצון כל הרצונות, שהגם שהקדוש ברוך הוא נתן רצון לכל, ועושים כרצתם, הכל ברצונו הפשוט, והוא בכל עת יכול לחזור הכל לרצונו, עכ"ל, [ועיין לעיל סו"פ נח בהגה קס"ב שהעתקתי מס' נר ישראל].
ובספר נר ישראל על לקוטי רב האי גאון ד"ב ע"א, וז"ל, והנה כתר של י"ג מכילין שהוא שם אל בו יש עליית כל ניצוצין כמבואר בתיקון א' דתיקוני דיקנא באידרא רבה וכו', ולפי אמונתינו שהכל היה ברצתו הפשוט, ואין כל חדש תחת השמש וברצונו כתיב והארץ היתה תהו על מלכיות, ועם כל זה שמח בבריאות עולם, כמו שדרשו (במגילה ד"י ע"ב) שהיתה שמחה כיום שנבראו כו', ועל זה יסדו לנו ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם, כלומר הגם שאנו בגלות ובמרירות לב, הלא הקדוש ברוך הוא בשמחת עולמו ראה זה ושמזז, ועיין בזוהר חדש דס"ה ע"ב, ואין שכחה ותמורה לפניו, והכל ברצונו הפשוט, וכמו שהשמחה היתה אז בהם, לשם יביא אותנו, וכשיהיה רצון לגאלינו יגאל אותנו בקרוב כ'.
ודע בני שכל מה שעובר עלינו בגלות המר, הכל ברצונו הפשוט בלי שום שינוי, כמו שיסדו בכל עת צרה וצוקה אין לנו מלך אלא אתה, וצריכין לקבולי בשמחה, כי הלא שמח בהם השם יתברך, ובבתי בראי יש תוגה ואבל (עיין חגיגה ד"ה ע"ב) אבל מי שיכול לעלות לבתי גוואי לרצון הבורא ברוך הוא בודאי יש שמחה לפניו (וא"ת) [נלענ"ד שצ"ל ואז] אפשר לגלות הרצון הזה לעולמות לשמחם, והגם שהם סוברים שעושין בנו כרצונם, הלא רבותינו ז"ל אמרו כרצונם [בכ' הדמיון] היינו שהם סוברים שעושים רצונם, ואמת הכל הוא ברצון הבורא יתברך שמו, וכשירצה יהפוך הכל לטובה, ובאמת הכל טובות וכמו שכתבתי במקום אחר, והשם יתברך עשה זה שיהיו דומים בעיניהם שהם עושים רצונם כי אם היו יודעים שעושים רצון הבורא לא היה להם עונש, אלא כיון שדומים בעיניהם שהם עושים בנו רצונם, על זה ראוי להם לענוש, ואם כן בודאי מה שכתב באידרא שבעשיה נתוסף בהם רצון לאו ח"ו שהאמת כן הוא, אלא בזה עובי העולם נדמה להם כן.
ובעל שם טוב ז"ל אמר כי זה שם ככה כתר כל הכתרים, כי כל הרצונות תלויים בו וכבר הארכנו בזה במקום אחר, עכ"ל.
ושם בס' נר ישראל דל"ז סוף ע"א כתב וז"ל, והכתר הוא האחדות השוה לכל וכו', והנה מזה האחדות השוה לכל אמר הקדוש מו"ה ישראל בעל שם טוב ז"ל יכוון בכתר שם ככה שהוא ר"ת 'כתר 'כל 'הכתרים, ובו תליא כל גאולתינו, ורמזו בגמרא (קדושין די"ד ע"א) ככה עיכובא הוא, שמעכב לכל הפורעניות הבא על ישראל שלא יבא, לכן כשראה משה רבינו שישראל נשארים במדבר, אמר אחר כך פרשת נסכים כמו שאיתא במדרש [עיין בלשון הרמב"ן פ' שלח ואולי היה זה עתה לנחמם ולהבטיחם כי היו נואשים כו'] אמר בו כמה פעמים ככה וגו', עכ"ל.