כתב בס' כתבי קודש די"ז ע"א וז"ל, פירש הבעל שם טוב ז"ל על פסוק מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי, וגם אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי, שיש שני מיני אהבה, יש אהבה בין איש לאשתו, הנה הוא אהבה בהסתר, כי אין דרך ארץ לאיש שינשק את אשתו בשוק בפני כל, רק אהבה בהסתר וצנעה, ויש אהבה בין אח לאחותו, או בין אם לבן, הנה הוא אהבה בגלוי שאפילו אח ינשק לאחותו בפני כל אין חרפה, והטעם כי התחלת האהבה שבין איש לאשתו הוא בסוד, כמו כן כל האהבה בסתר, אבל התחלת האהבה שבין אח לאחותו הוא בהתגלות כי האב יודע מזה האחדות שיש ביניהם, והענין כי האהבה עצמה הוא האהבה שבין איש לאשתו שאין נאה לזו האהבה להראה באמצע השוק בין הבריות, אבל מי שרגיל באהבה, והוא האהבה שבין אח לאחות אין חרפה לו ואפילו באמצע השוק, וכן הוא באהבה להשם יתברך, וזהו פירוש הפסוק מי יתנך כאח לי, פירוש, מדרגות האהבה שבין אח לאחותו, או אהבת יונק משדי אמו, והנפקותא, גם אם אמצאך בחוץ אשקך אתחבר עמך וגם לא יבוזו לי שלא יהיה חרפה, ונראה שגם החסדים המגולים הוא מנצח הוד יסוד, והחסדים המגולים הוא בחג"ת [חסד גבורה תפארת] עצמה, גם שמעתי שאהבה שבין איש לאשתו הוא עם לאה (ועיין שם עוד באותו דף בסופו שכתב וזה לשונו, לאה הם האותיות שיש בהמחשבה אחר השכל וההבנה והם הדיבור הפנימי, רחל הוא האותיות של הדיבור או מה שהם דבוקים בהמעשה, ויש לאדם שלא ידבק הן ברחל והן בלאה וכו'.) והאהבה שבין אח לאחותו הוא רחל שאינה כלאה שהיה מפרצופים, עיין בכוונת יום ט' מיסוד ימי תשובה ההארה, עכ"ל.

ובס' חסד לאברהם פ' ואתחנן, ח"ל, הבעש"ט פירש הפסוק מי יתנך כאח לי שהוא הדבקות האמיתי, להתדבק בשרשו בלי שום פנייה, אמצאך בחוץ, כלומר ואם יזדמן ח"ו איזה עת שאצא לחוץ לתוך המדות, הקדוש ברוך הוא עוזר לו ומאיר לו בכל מקום שהוא, חה אשקך לשון התחברות שיבא למדת חכמה להתדבק בשרשו, עכ"ל.