עוד שם בס' כתונת פסים ר"פ אמור ד"כ ע"ב וז"ל, הזכרנו לעיל בפ' צו ביאור משנה ומה בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידי בלעם וכו', והעולה משם דגם צדיקים תלמידי אברהם אבינו צריך לאחוז מדת תלמיד בלעם שיהיה עין רע ברוחניי וכו'.

ושם בפ' בהעלותך דל"ד ע"א וז"ל, שמעתי ממורי ומה בין תלמידי בלעם וכו' והעולה משם שיש ג' דברים מתלמידי אברהם אבינו מימין איש החסד, ויש ג' דברים מתלמידי בלעם משמאל, והצדיק משתמש גם בג' דברים של שמאל לשם שמים וכו'.

ועוד עיין שם בס' כתונת פסים די"ב ע"ד, ודי"ג ע"ג, ועיין באריכות בס' רב ייבי תהלים פרשה י'.

ובס' זוהר חי לפ' תרומה דקע"ח והוא שם דקכ"ט ע"ג כתב הה לשונו, ואמר מרן אור שבעת הימים אור עינינו רבינו הקדוש הריב"ש טוב על מה שאמרו חכמינו ז"ל עיין 'טובה ורוח 'נמוכה ונפש 'שפלה שם שטן הפועל כל טוב, תלמידיו של אברהם ראש עולם התיקון, בהבראם, עין רעה רוח גבוהה נפש רחבה תלמידיו [של בלעם] ראש עולם החורבן והשבירה, ואמר התנא מה בין וכו', והקשה מרן מה בעי התנא בזה וכי לא ידענו שהצדיק נוחל עולם הבא והרשע יורש גיהנם ומה קמשמע לן בזה דבר שהתינוקות יודעין זה, ואמר מרן הקדוש כי זה בא להורות שלא תטעה כשתראה אחד יושב בין הכיריים בבגדים כלואים ואוכל לחם במלח, ובפרט כשיושב [בתענית] והולך בטלית ותפלין כל היום, וכיוצא, תסבור שזה יש לו כל המדות טובות, אמת שיכול להיות שכן הוא, אבל יכול להיות שהוא רשע גמור, שכל אלה לרמות את הבריות, וכן כשתראה אחד מתנהג בהרחבה בלבושי מלכות וכיוצא, תאמר שזה הוא רוח גבוהה ונפש רחבה של בלעם, אמת שיכול להיות שהוא כך, אבל יוכל להיות [להיפך] שהצדיקים מהפכים כל מדות רעות אל הקדושה, ויש לו עין רעה על עצמו, שבלבו אין חוטא בעולם כמותו, ואני ערום מן המצוות ומן התורה והיחוד, ומקיים ויגבה לבו בדרכי ה', ואתהלכה ברחבה, ומקרא מלא (בפ' תולדות) וישב יצחק בגרר, עשה יישוב מעולם התיקון ותיקן את 'רעה 'גבוהה 'רחבה, ולזה אמר התנא אני מסרתי לך סימנים בין טוב לרע [אבל] אתה לא תדע מי הם ולא תכיר בסימנים הללו, אלא בוחן לבות הוא יודע ולא אתה, וההפרש ביניהם איננו בחוש המוחש, אלא לפני בורא עולם גלוי מי הצדיק שיורש ונוחל עולם הבא, ומי היושב והולך בטלית ותפלין כל היום וכדומה רוח נמוכה ונפש שפלה ואף על פי כן יורש גיהנם, וכל זה גלוי להשם יתברך ולא לך, לכך חזר ואמר מה בין וכו' להורות שאתה לא תכיר בין טוב לרע אלא בוחן לבות וכליות ודפח"ח, עכ"ל, וכן הוא בהקדמה לנתיב מצותיך ד"ד ע"א ע"ש.

וכן העתיק דבר זה בספרו נוצר חסד פרק ה' משנה י"ט, וז"ל, מה בין, והקשה מרן אלוקי הריב"ש זצ"ל למה לו מה בין הרי כבר נתן סימנים, ועוד וכי עד עתה אין אנו יודעין שהצדיקים נוחלים עולם הבא ורשעים יורשים גיהנם, אלא הענין שהתנא מדקדק שלא יתן מקום לטעות, כי יש צדיקים שמהפכין כל מדות רעות לעבודת ה', ויש רשעים שעושין כל מדות טובות בשקר שלא לשם שמים, כי יש עין רעה בקדושה שאינו מספיק לו כל תורה ומצוות שלו, ויש לו עין רעה שמתקנא במעלות הקדושים לעלות במדרגותיהם, וגם רוח גבוהה ויגבה לבו בדרכי ה' הנכבד והנורא, ונפש רחבה להרחיב דעתו שיוכל לעבוד את השם יתברך בדבקות אהבה כמו הנביאים, ולכמה דברים צריך הצדיק להרחבת הדעת, ויש רשע מאריך רוחו ברעתו כל מדות טובות בשקר וגאוה, הולך כל היום בתפלין, ועוסק בתורה כל הימים והלילות ומסתפק בבגדים בלויים ופת חריבה וכל זה לגאוה ולשקר, ולכן כדי שלא יטעה אדם ויתן לפעמים דופי בצדיקים גמורים, ויצדיק את הרשעים של שקר וגאוה, ולפעמים גם צדיק גמור מתנהג כך בפת חריבה ובכל הדברים, וכל זה מסור ללב ולא ניכר לעינים, ולכן דייק התנא אחר שמסר הסימנים [אמר] מה בין, שאתה לא תכיר אותם על ידי הסימנים שמסרתי לך, כי אינו ניכר לעינים אלא לבוחן לבבות, אלא החילוק שאלו אוכלין בעולם הזה ועל ידי זה נוחלין העולם הבא שעושין הכל בקדושה ובהתפשטות הגשמיות, ואלו יורשין גיהנם בעולם הזה תרתי גיהנם וסוף שלהם יורדין לבאר שחת ואתה לא תכיר על ידי סימנים הללו אלא בוחן לבות וכליות, וש"י ודפח"ח, עכ"ל, ועיין לקמץ פ' מצורע בהגה י"ג.