ושם בדמ"א פ' בשלח בענין הכתוב ויבואו מרתה, האריך ג"כ בזה וסיים וז"ל, ועל פי זה תבין מה שאמר אא"ז זללה"ה על מאמר חכמינו ז"ל (נדרים דפ"א ע"א) מפני מה חרבה ירושלים על שלא ברכו בתורה תחלה, ואמר הוא ז"ל, היינו שלא ברכו ברכת והערב נא, שהוא ברכה ראשונה שמברכין על התורה בבוקר, והוא פלא, ועל ידי הנ"ל הוא מובן כי צריך להתפלל על זה, כמו שאמר הוא ז"ל כי התורה הוא סוד אדם שלם, ויש בה מים מתוקים ומים המרים, וצריך להתפלל ולבקש על זה מאת השם יתברך שיטעום בתורתו טעם המים המתוקים והערבים, וזהו ברכת והערב נא והבן, עכ"ל, ועיקר דבר זה מבואר בזוה"ק (פינחם דרכ"ט ע"ב ברע"מ) אינון דמשתדלין בה לשמה נפיק לון מיא דאורייתא מתוקין ואתמר בהון ותשת העדה ובעירם ואלין דלא משתדלין בה לשמה נפיק לון כו'.