Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Mishpatim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בצפנת פענח לפ' בא פן ד', דל"ז ע"ג כתב וז"ל, שמעתי בשם מורי זללה"ה ביאור פסוק (תהילים קכ״ו:ו׳) הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע בא יבא ברנה נושא אלומותיו, כי יש שני מיני עובדי אדמה וכו' אחד היה משגיח לראות אם יש זרע וכו' ובזה יובן מי שהוא בבחינת הלוך ילך ובכה, אז נושא משך הזרע, מה שאין כן מי שהוא סובר שהוא מקורב להשם יתברך [עיין לעיל פ' נח אות קמ"ז ופ' לך בהגה נ'] בבחינת בא יבא ברנה אז נושא אלומותיו ודפח"ח, עכ"ל.
ושם דק"ב ע"ד כתב וז"ל, וכן שמעתי ממורי זלה"ה משל לשני בני אדם שעברו בין הלסטים, אחד שיכור ולא נודע לו מכתו וגזילתו [משל זה מבואר לעיל פ' לך אות ט' ואות י'] וכן ביאר מורי הלוך ילך ובכה וגו' בא יבא ברנה וכו' עכ"ל, ועוד ע"ש בס' צפנת פענח די"ח ע"ד, ובס' כתונת פסים פ' תזריע די"ב ע"ג.
ובס' בן פורת יוסף לפ' וירא פן ב' דל"ב ע"ד וז"ל, שמעתי משל בשם מורי וביאור פסוק הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע בא יבא ברנה כו', שאם חושב להליכה ובוכה ומצטער על הליכתו מעבודת השם יתברך אז סופו נושא משך הזרע, מה שאין כן מי שחושב לביאה, וזהו שאמר בא יבא ומכח זה הוא ברנה ושמחה לבסוף נושא אלומותיו בלי זרע ודפח"ח, עכ"ל.
ובתוי"י פ' לך די"ט ע"ב וז"ל שמעתי הלוך ילך ובכה שהצדיק חושב כל היום בעבודת השם יתברך והוא מארי דחושבנא ומצא עצמו שאינו יוצא ידי חובתו נגד השם יתברך, ונחשב לעצמו שהוא הולך מהשם יתברך, מה שאין כן הרשע וכו', ועוד ע"ש בפ' משפטים דס"ו ע"א, ובפ' בהר דקכ"ב ע"ד ושם הביא וז"ל, מה ששמעתי בשם גדול וכו'.
ובפ' חקת דקנ"ח ע"א וז"ל, הנה מצינו בעובדא דלתתא אתער לעילא, דעל ידי מצוות ומעשים טובים שישראל עושין גורמין יחוד למעלה להמשיך שפע רוחניי וקדושה מצד החסד למטה לתחתונים, ובהיפך ח"ו נסתלקו מימי החסדים למעלה, וכמו שכתב בזוהר אחרי מות (דע"ד ע"א) בשעתא דסגיאי זכאי בעלמא כנסת ישראל סלקא ריחין טבין ומתברכת ממלכא קדישא ואנפהא נהירין, ובזמנא דאסגיאו חייבין בעלמא כנסת ישראל כביכול אטעמית מסטרא אחרא מרירין כדין כתיב (איכה ב׳:א׳) השליך משמים ארץ וכו', והצדיק הוא המשים אל לבו חטאתו ומריו כמו שאמר דוד (תהילים נ״א:ה׳) וחטאתי נגדי וכו' ועל פי זה פירש הרב הב"ש [ונראה שרמז בזה לר"ת הרב הבעל שם אע"פ שהוא כיוצא מן הכלל שרגיל להזכיר תמיד בשם מורי ועיין כיוצא בזה לעיל פ' בראשית בהגה קכ"ה] פסוק הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע וכו', עכ"ל, ועוד ע"ש בפ' תבא דר"ב ע"ג.
ובדגל מחנה אפרים בהפטורת תצא וז"ל, שמעתי מאא"ז זללה"ה על פסוק נושא משך הזרע על פי משל, שני בני אדם זרעו תבואה אחד זרע מעט ואחד זרע הרבה, וזה שזרע הרבה היה אוכל ושותה והולך בבית היין ומזמר, כי זרע הרבה תבואה, ואותו שזרע מעט הולך בכל יום ויום ובכל שעה ושעה ומנכש את התבואה מקוצים מברקנים ומשאר דברים המפסידים, ואותו השוטה שזרע הרבה אין משגיח על תבואתו, מחמת גובה לבו, כי יש לו הרבה, ובין כך ובין כך עלה תבואתו קמשונים וחרולים וגדר אבנים נהרסה, ושסוהו כל עוברי דרך, ויש בזה רמז במשלי (פרשה כ"ד) שאמר שלמה המלך עליו השלום על שדה איש עצל וכו', והמשל הנ"ל נוקב ויורד לעמקות למי שיש לו לב להבין ולהשכיל ועין לראות ולהשגיח בעינא טבא ופקיחא על עניניו ועל מעשיו, אם מעט ואם הרבה עכ"ל.