Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Noach
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עיין בס' זוהר חי וארא דכ"ז ע"א (על זוה"ק דכ"ג ע"א) וזה לשונו, ויש מדרגה של התפשטות הגשמיות שאמר הקדוש ר' גרשון אל מרן הריב"ש גיסו (עיין עבודת ישראל פ' מצורע), והוא היה מדרגת מרן בקביעות בכל תפלה, מופשט, עד שלא היה יודע כלל מהותו, ולא יכול למללא, אלא בדרך נס היו שפתותיו מרחשים בתפלה, עכ"ל, וכן הוא שם בזוהר חי פינחם דרכ"ב ע"ג על הזוהר דרכ"ח ע"ש.
ובס' נוצר חסד על מס' אבות פ"ד אות כ"א, וז"ל, כמו שאמר הקדוש מו"ה גרשון גיסו של מרן הריב"ש זצ"ל, קודם שהכיר מדרגות מרן אשר הם נוראות ונפלאות, וראה אותו שהתפלל בכוונה גדולה, ואמר לו כל זמן שאתה תוכל עוד בתפלה לומר ברוך אתה על פי רצונך תדע כי עדיין לא הגעת לכוונת התפלה, כי כל כך צריך האדם להיות בהתפשטות מופשט ומסולק מן העולם הזה עד שאפס מאתו כח ושכל לדבר התפלה, עכ"ל.
והביא דבר זה ג"כ בהיכל הברכה פ' תצא דקל"ג וסיים בה וז"ל, תדע כי עדיין לא הגעת לכוונת התפלה, אלא נפשי יצאה בדברו, ובאמת העיד ר' נחמן, כשהיה עלם נכנס תחת הטלית של מרן בעת התפלה וראה את פניו שבכל רגע היה משתנה, ברגע בוער כלפיד אש, וברגע נתלבן כשלג בכל רגע לגוון אחר וכו' ע"ש.
וזה הובא גם כן בזוהר חי פ' ויחי דרכ"א וז"ל, שמעתי מאת הרב הגדול מו"ה נחמן אב"ד דקאלימייא זצ"ל שסיפר למורי דודי רבינו צבי בליל שבת, את גדולת מרן אור צח אור קדמאה הריב"ש טוב, ואותותיו ומופתיו גדולות ונוראות, שעשה לעיני כל ישראל, אמר, בעת היותו ילד קטן ומרן עמד בעמידה תפלת שמונה עשרה שחרית והיה מכוסה פניו בטלית, רץ תחתיו וראה פניו, בכל רגע נשתנה הגוונין, ברגע אחד לא נשאר בו טיפת דם והיה [גרין ובלאה] כמת, וברגע היה אור פניו מאירין כשמש בנהורין עליונים, בכל רגע נשתנה לגוון אחר, ומגודל הפחד והאימה אחזתו קדחת חמה מאוד לאיזה שבועות מגודל החרדה שנפלה עליו, וריפאו מרן, עכ"ל.
[ואחר כל אלה אומר אני המעתיק באימה וביראה כי לפי המתבאר באגרת הקודש של הבעש"ט ז"ל לעיל בפרשתינו בהגה י"ג שמרן ז"ל הר"י בעש"ט הוא שמסר לגיסו מוהר"ג סודות כוונות התפלה, יתכן לומר כי נפל טעות סופר בהעתקת ספר עבודת ישראל ונכון להגיה דהוי עובדא להיפך שמרן הבעש"ט אמר זה לגיסו מוהר"ג, וכבר ידוע שרוב ס' עבודת ישראל איננו מכתב יד קדשו ממש].
ובשבחים עמוד נ"ח איתא וז"ל, שמעתי מהרב דק"ק פולנאי שהבעש"ט לא היה יכול לדבר עם בני אדם, מחמת דבקותו, והיה מדבר חוץ לשיטה, ולמד אותו רבו הידוע, שיאמר בכל יום אשרי תמימי דרך, ועוד כמה פרשיות תהלים הראה לו רבו, והיה אומר בכל יום אותן הפרשיות תהלים, ועל ידי כן התחיל לדבר עם בני אדם, ולא נתבטל דבקותו, עכ"ל.