ענין עולמות ונשמות ואלהות שיש בכל אות ואות מתיבות התורה והתפלה, מבואר בעומק גדול בספרי הרב הצדיק מקאמרנא אוצר החיים והיכל הברכה וזוהר חי, ולהעתיק כאן כל דבריו אי אפשר כי לא יכילם הגליון, רק אמרתי כי טוב לציין קצת מקומות, מהמקומות בספריו הקדושים בענין זה מהנחוצים ביותר.

בהיכל הברכה פ' נח דס"ו ע"א, זה לשונו, כמו שהורנו מרן הקדוש אור ישראל להבת אש מלאך אלהים הריב"ש טוב, בעת תפלתך ולימודך וכל דיבור ודיבור ומוצא שפתיך, תכוון ליחד כי בכל אות ואות יש עולמות מלאכים ונשמות ואלהות שכינתו יתברך וכו' עיי"ש באריכות.

ובאוצר החיים פ' שמיני דע"א ע"ג ביאר סוד נפלא בסוד משה יוסף ודוד, שהם ממשיכין סוד בחינות עולמות נשמות אלהות שנכללין בכל דברים שבעולם ע"ש. ובפ' נשא דכ"ח ע"ב כתב וז"ל, שכללות הכל כשיחזור לאחדות אחד לא תמצא אלא סוד כלים שהם בחינת עולמו"ת שהאציל אדון יחיד כו' והוא מאיר בהם להחיותם כי לית אתר פנוי מיניה כו', והוא סוד אלהותו יתברך (ישעיה ו' ג') מלא כל הארץ כבורו, שהארת אור אין סוף מתפשט הארתו עד נקודת התהום, ויש בחינת ממוצע בין אור אלהותו לבין הכלים והעולמות, והם סוד הנשמו"ת והתורה המקשרין ומשפיעין הארת אלהות"ו יתברך בהתגלות כו', עד שאין לך נברא ודיבור שלא יהיה בו איזה בחינה משלשה אלה, כל אחד לפי זכות וטוהר נשמתו וכו', והוא הנקרא בדברי מרן האר"י עיבור יניקה מוחין, שכינה נשמות מלאכים כו'.

ובספרו זוהר חי, (על זוהר ויחי דרמ"ח ע"א) בדף תמ"ד ע"ב כתב וז"ל, ודעת זה גנוז בפיהם של הצדיקים להודות ולהלל לקונם ללמוד תורה לשמה בסוד עולמות נשמות אלהות, שכינה מדברת מתוך גרונם, כי בכל דיבור רוכבות שכינה מלאכים נשמות כו'.

ושם בדף ת"נ ע"ד וזה לשונו, הקשיבה ודע שאלו שלשה מדרגות שאמרנו הם שורש עולמו"ת כלי שמשם המלאכים, נשמו"ת הם עצם מיין נוקבין ומיין דכורין, אלהו"ת רוח המעלה סוד אור קדמאה, והן הן נשמות מלאכים שכינה, עולמות נשמות אלהות שבכל דיבור ודיבור, המבואר בדברי מרן ביחודים, ובדברי מרן הריב"ש טוב כידוע.

ובפ' יתרו (על זוה"ק דפ"ג) דק"א ע"ג, וז"ל, כידוע ממרן אלהי הריב"ש טוב כי בכל דיבור יש עולמות נשמות אלהות, וכן הוא בדברי מרן האר"י אשר בכל דיבור יש שכינה נשמות מלאכים וכו'.

ושם ד"פ תצוה דקל"ט ע"ד, וז"ל, והן הן עולמות נשמות אלהות שבאותיות התורה לקורא בהם כידוע ממרן הריב"ש טוב, ומרן האר"י החי אמר שיש בקריאת אותיות כללות שכינה נשמות מלאכים , והוא הוא, מר שנה ליה בלישנא דרביה אחיהו השילוני ומר שנה ליה בלישנא דרביה אליהו כו' ע"ש סודות התורה פליאות חכמה.

ושם בפ' ויקהל (על הזוהר ד"ר) דקס"א ע"א, וז"ל, ודעת גנוז בפיהם של צדיקים ומכריזין הלכה, ועל ידי אותיות מוצא שפתותיהם מבואר בדברי מרן האר"י שרוכבים עליהם על אותיות שכינה נשמות מלאכים, ומרן הריב"ש קיבל מאחיהו השילוני לשון זה עולמות נשמות אלהות והכל אחד.

ובפ' קדושים (על הזוהר דפ"ה) דע"ט ע"א, בסוד עולמות מלאכים שאמר מרן האר"י שבכל דיבור יש מלאכים נשמות שכינה, ומרן הריב"ש קיבל מאחיהו עולמות נשמות אלהות, אור אין סוף ממש, והכל אחד.

ובספרו נתיב מצותיך נתיב אמונה שביל ג' אות י"ד, וז"ל, ואתה דע על מה שגילה לנו מרן אור ישראל הרב ישראל בן אליעזר כי בכל דבר יש עולמות נשמות אלהות, וצריך להאמין שבכל דיבור שאדם מדבר יש בו בחינות אלו וכן בכל הנמצאים שבעולם.

ובספר עטרת שלום בסופו נדפס גם כן שאלה ותשובה ארוכה בענין זה למה שינה רבינו הבעש"ט ז"ל מלשון האר"י ז"ל בזה ע"ש.

והנה עיקר דבר זה, מקורו בדברי הבעל שם טוב, הוא באגרת הקדושה, שנדפס הקיצור ממנו בספר לקוטי אמרים ובס' כתר שם טוב, אמנם בסוף ספר בן פורת יוסף נדפס אגרת זה בשלימות, וראיתי כי טוב להעתיקו כאן בשלימותו, וז"ל שם.

זאת אגרת שנתן הרב רבי ישראל בעל שם טוב לרבינו המחבר מו"ה יעקב יוסף הכהן שיתן לגיסו ר' גרשון קוטווער, שהיה בארץ הקדושה, ועל ידי עיכוב שהיה מהשם ברוך הוא לא נסע לארץ ישראל ונשאר בידו כדי לזכות בו עמנו בני ישראל.

לכבוד אהובי גיסי חביבי וידידי כנפשי ולבבי ה"ה הרבני המופלא החסיד המפורסם בתורה וביראה

כבוד מוהר"ר אבדהם גרשון נ"י וכאל"ש ולאשתו הצנועה מרת בלומא עם כל י"ח כולם יעמדו על הברכה של חיים אמן סלה.

גי"ק קבלתי ביריד לוקא שנת תק"י לפ"ק אשר שלחת על ידי המשולח שהלך מירושלים, ושם נכתב בתכלית הקיצור ושם נאמר כי כבר כתבת באריכות לכל א' וא' על ידי איש אחד שנסע למצרים, אמנם אותן הכתבים הנכתבים באריכות לא הגיעו לידי, וצער גדול היה לי על זה אשר לא ראיתי תמונת ידך קודש אשר כתבת בפרטות, ובודאי זה מחמת קלקול המדינות בעו"ה שנתפשט הדבר בכל המדינות, כי גם קרוב לסביבותינו הגיע הדבר בק"ק מאהלוב ובמדינות וואליחאי ובמדינות קדד, וגם שם נאמר כי אותן החידושים והסודות אשר כתבתי לך ע"י הסופר הרב המוכיח דק"ק פלאנאי לא הגיעו לידך וצער גדול היה לי גם כן על זה, כי בודאי נחת גדול היה לך אם הגיעו לידך, אמנם לעת עתה שכחתי כמה דברים מהם אך פרטים מהם מה שאני זוכר אכתוב לך בקיצור גדול.

כי בראש השנה שנת תק"ז עשיתי השבעת עליות הנשמה כידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי, ואשר ראיתי ולמדתי בעלותי לשם בלתי אפשרי לספר ולדבר אפילו פה אל פה, אך בחזירתי לגן עדן התחתון וראיתי כמה נשמות החיים והמתים הידועים לי ושאינם ידועים בלי שיעור ומספר, ברצוא ושוב, לעלות מעולם לעולם דרך העמוד הידוע ליודעי חן, בשמחה רבה וגדולה, אשר ילאה הפה לספר יכבד אוזן הגשמי לשמוע, וגם רשעים רבים חזרו בתשובה ונמחל להם עונותיהם, באשר שהיה עת רצון גדול שגם בעיני יפלא מאוד שכמה וכמה נתקבלו בתשובה שגם אתה ידעת אותם, והיה ביניהם גם כן שמחה רבה עד מאוד ועלו גם כן בעליות הנ"ל, וכולם כאחד בקשו ממני והרצו בי עד בוש, באמרם, לרום מעלת כבוד תורתך חננך ה' בבינה יתירה להשיג ולדעת מעניינים האלה, עמנו תעלה להיות לנו לעזר ולסעד, ומחמת השמחה הגדולה שראיתי ביניהם אמרתי לעלות עמהם, וראיתי במראה כי הס"ם עלה לקטרג בשמחה גדולה אשר לא היה כמוהו, ופעל פעולותיו גזרות שמד על כמה נפשות שיהרגו במיתות משונות ואחזתני פלצות ומסרתי ממש נפשי, ובקשתי ממורי ורבי שלי שילך עמי, כי סכנה גדולה לילך ולעלות לעולמות העליונים כי מיום היותי על עמדי לא עליתי בעליות גדולות כמהו, ועליתי מדרגה אחד מדרגה, עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד ואיני יודע לשמחה זו מה הוא עושה, והייתי סבור שהשמחה זו ח"ו על פטירתי מעולם הזה, והודיעו לי אחד כך שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחודים למטה על ידי תורותיהם הקדושה, אבל מהות השמחה איני יודע עד היום הזה.

ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה.

ותמהתי על זה, והיה לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות.

אך ממה שלמדתי שם שלשה דברים סגולות ושלשה שמות הקדושים והם בנקל ללמוד ולפרש, ונתקרר דעתי, וחשבתי אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות וילמדו וישובו כמו אני, ולא ניתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת, ובקשתי עבורך ללמוד אותך ולא הורשיתי כלל ומושבע ועומד אני על זה.

אך זאת אני מודיעך והשם יהיה בעזרך לנוכח ה' דרכך ואל יליזו, ובפרט בארץ הקדושה בעת תפלתך ולימודך וכל דיבור ודיבור ומוצא שפתיך תכוין לייחד שם, כי בכל אות ואות יש עולמות נשמות ואלהות ועולים ומתקשרים ומייחדים זה עם זה, ואחר כך מתקשרים ומתייחדים האותיות ונעשים תיבה ומתייחדים יחוד אמיתי באלהות, ותכלול נשמתך עמהם בכל בחינה ובחינה מהנ"ל, ומתיחדים כל העולמות כאחד ועולים, ונעשים שמחה ותענוג גדול לאין שיעור, בהבינך בשמחת חתן וכלה בקטנות וגשמיות וכל שכן במעלה העליונה כזאת, ובוודאי ה' יהיה בעזרך ובכל אשר תפנה תצליח ותשכיל, תן לחכם ויחכם עוד, וכן תתפלל עבורי בכוונה זאת שאזכה להסתפח בנחלת ה' בחיים, ובעד שארית הנמצא בחוץ לארץ.

וגם התפללתי שם על מה עשה ה' ככה ומה חרי הגדול הזה על אשר נמסר להס"ם כמה נפשות מישראל להריגה ומהם כמה נפשות שנשתמדו ואחר כך נהרגו, ונתנו לי רשות לשאול את פי הס"ם בעצמו, ושאלתי את פי הס"ם מה ראה על ככה ומה דעתו בזה שימירו דתם ואחר כך נהרגין, והשיב לי שכוונתו לשם שמים, וכך היה בעו"ה אחר זה, שבק"ק זאסלב היה עלילה על כמה נפשות, ושנים מהם נשתמדו ואחר כך הרגו אותם, והשאר קידשו שם שמים בקדושה גדולה ומתו במיתות משונות, ואחר זה היה עלילות בק"ק סיבטובקע ובק"ק דונאוויץ, ואז לא המירו דתם אחר ראותם מעשה הנ"ל דק"ק זאסלב, רק כולם מסרו נפשם על קידוש השם וקידשו שם שמים ועמדו בנסיון, ובזכות זה יבא משיחנו וינקום נקמתינו וכיפר אדמתו עמו.

ובראש השנה שנת תק"י עשיתי עליית הנשמה כידוע, וראיתי קטרוג גדול, עד שכמעט ניתן להס"ם רשות לחרוב כללות מדינות וקהילות, ומסרתי את נפשי והתפללתי נפלה נא ביד ה' ואל נפלה בידי אדם, ונתנו לי רשות [לבחור] שיהיה תמורת זה חולשות גדולות ודבר מאוד אשר לא היה כמהו בכל מדינות פולין ושאר מרינות הקרובים לנו, וכך היה שנתפשט החולשה עד למאור אשר אין לשער, וגם הדבר בשאר מדינות, ונשאתי ונתתי עם החבורה שלי לומר קטורת בהשכמה לבטל הדינין הנ"ל, וגילו לי מן השמים הלא אתה בירדת לך בעצמך נפלה נא ביד ה' וכנ"ל, ולמה אתה רוצה לבטל, הלא אין קטגור וכו', ומאז לא אמרתי קטורת ולא התפללתי על זה, רק בהושענא רבה הלכתי לבית הכנסת עם כל העולם על ידי כמה השבעות, מחמת פחד גדול, ואמרתי פעם אחד קטורת כדי שלא יתפשט הדבר לסביבותינו וכך עלתה בידינו בעזרת הש"י.

ורציתי להרחיב הדיבור ולטייל באריכות אך מחמת הדמעות אשר נזכרתי פרידתך ממני לא יכלתי לדבר, אך בקשתי ממך לחזור על דברי מוסר שלי שאמרתי לך כמה פעמים, ולהיות תמיד על רעיונך ולהגות בהם ולדקדק בהם, בודאי תמצא בכל דיבור ודיבור כמה מיני מתיקות, כי לא דבר ריק הוא מה שאמרתי לך, כי השם יודע שאין אני מייאש עצמי מנסיעה לארץ ישראל, אם יהיה רצון השם, ולהיות עמך ביחד, אך אין הזמן מסכים לזה, וגם אל ירע בעיניך על אשר לא שלחתי לך מעות, כי מחמת בגידת הזמן אשר היה עמדי, מחמת דבר ורעב, וכמה טפלי דתלו בי ממשפחתינו לפרנס ולכלכל אותם, חוץ משאר עניי ישראל, ותתום הכסף ולא נשאר בלתי אם גוייתינו, ואי"ה כי ירחיב ה' וכו' אזי בודאי וכו', וגם נכדי החתן החשוב כ' אפרים עילוי גדול בתכלית הלימוד, בודאי אם יהיה שעת הכושר מהראוי היה לבא בעצמך לכאן ולראות וליראות עמי פנים אל פנים ולשמוח בשמחתינו כאשר הבטיח אותי.

גם בקשתי מאוד ומאוד אודות מחותני, הרב המפורסם החסיד מ' יוסף כ"ץ עובד ה', לקרבו אותו בשתי ידים, ובכל מיני הנייחא, כי מעשיו רצויים לפני הש"י, וכל מעשיו לשם שמים, וגם לכתוב בעדו להגבירים לעשות לו הספקה טובה, ולתמכו אותו ישיבה שיש בה סמיכה, כי בודאי יהיה לך לנחת אם יהיה אתך עמך במחיצתך, כה דברי אהובך גיסך המצפה לראותך פנים אל פנים ומתפלל בעד אריכות ימיך ואשתך ויוצאי חלציך ודורש שלומך כי הימים לרבות הלילות לאי"ט א"ס.

ישראל בעש"ט מק"ק מעזבוז.

ועיין בספר אמרי קדוש (דפוס לבוב אות מ') שהעתקנו בס' רשפי אש השלם בהגה אות ב' שכתב וזה לשונו, עוד שמעתי משם מורי זצ"ל שסיפר משם הצדיק מנעשכיז ז"ל, שאותו אגרת ששלח רבינו הבעל שם טוב זללה"ה לארץ הקדושה לגיסו הרב הגדול הקדוש ר' גרשון ז"ל מקיטוב, והוא נדפס בסוף ספר פורת יוסף, אותו אגרת היה חיוב אצל הצדיק מנעשכיז ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפלין ממש. ואמר שמה דאיתא באותו אגרת שלמד ג' שמות ולא הזכיר מה הם אלו השמות שלמד, אבל באמת הם רמוזים בהעלם, ואפשר לידע על ידיהם קץ הגאולה, עכ"ל.