וזה לשון היכל הברכה סו"פ בהעלותך. שמעתי ממורי (עיין תולדות קדושים) שכל תפלת אדם יהיה לתועלת השכינה שהיא נקראת תפלה שמתפללת למלאות חסרונה, וכל מה שנחסר באדם הוא בשביל שיש חסרון זה ממש בשכינה ברוחניות, וצריך האדם לייחד יחודים ולהתפלל שיתמלא החסרון ויתוקן הפגם למעלה, ובתיקון למעלה ממילא נמשך למטה, וכל האותות והמופתים שעשה האר"י בן שרה הריב"ש טוב, ריפא חולים גוססים, פיתח סומים שנתעוורו עיניהם, פתח מעיינות, פיקדו על ידו עקרות זקנות, מופתים פליאים שלא נשמעו מימות ר' חנינא בן דוסא וחביריו, הכל היה שהיה מייחד ומתפלל לתקן זה הענין למעלה בכנסת ישראל, וממילא נמשך למטה כל טוב וכל מיני תיקון, כי לית אתר פנוי מיניה ממש, בכל תנועה אלופו של עולם.

אך לב יודע צער נפשו שאין כל העתים שוות, שלפעמים גובר עליו צער ומרה שחורה עד שאינו מרגיש בצער של השכינה, ומתפלל על הרגש צערו, והקדוש ברוך הוא מרחם על הכל, ויותר בקרוב היה נענה אם היה מבקש לתקן בשורש עליון, ועל צד היותר טוב, אבל אם מוטרד בצערו ואינו מרגיש כלל צער עליון, ואם יאמר ויתכוון להתפלל על השכינה כדי שיהיה נענה בקרוב, ובוחן לבות יודע שאין זה אמת במה שמתפלל על השכינה כי אינו מכוון בזה אלא להנאת עצמו, על כן אפשר שיהיה נדחה מכל וכל, על כן יתפלל כפשוטו לפי מה שהאדם הוא במדרגה בעת ההוא אם מרגיש גם כן צער השכינה וגם צערו הוא בהרגשה גדולה ביסורים, יאמר רבון עולמים צערי הוא גדול מאוד אבל אף על פי כן מרגיש אני בלבי צער עליון ומתפלל על שניהם, ויש שאף על פי שיש לו צער גדול עיקר הרגשה שלו צער עליון, יפרש כך, והכסיל שלא שת לבו לזאת יתפלל על עצמו לגמרי כי דובר שקרים וכו', אף צדיק גמור לא יאמין בעצמו ויפרש שניהם עכ"ל, ועיין בספרו נוצר חסד אבות פרק ד' אות י"א, ובס' נתיב מצותיך בהקדמה ד"ג ע"ב.

ובס' תוי"י פ' ויגש דל"ז ע"א, וז"ל סוד התפלה שלא יתפלל אדם עבור עצמו רק עבור השכינה להתייחד עם דודה כי צדיקייא אינון שלוחי דמטרוניתא כו' ע"ש.

ובפ' וארא דמ"ג ע"ד, וז"ל, שמעתי ממורי כי צדיקיא אינון שלוחי דמטרוניתא, ומה שחסר להם ידעו שחסרון זה הוא בשכינה ויתפללו שימולא החסרון שם, ולא שיכוון להנאת עצמו, והוא כלל גדול, שזהו חסיד המתחסד עם קונו (זוהר פ' תצא דרפ"א ע"א) ולא עם עצמו, עכ"ל.

ובהשמטה סו"פ פקודי דע"ט ע"ב וז"ל, צדיקיא אינון שלוחי דמטרוניתא, ומה שמחוסר להם, הן דוחק פרנסתו וכיוצא בו, ידע שהחסרון הוא השכינה וידע להתפלל למלאות החסרון שם, שזהו העיקר והוא טפל וכמו שהאריכו בתיקונים (תיקון ו') בזאת יבא אהרן אל הקודש וכו'.

ובס' בן פורת יוסף דכ"ג ע"ב, וז"ל שמעתי ממורי בצר הרחבת לי (תהלים ד') כי ע"י שיש מצירין מתקרב יותר להשם יתברך וזהו הרחבת לי שיודע שזהו חסר בשכינה ומתפלל בעד השכינה אליו יתברך שמו ונעשה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה על ידו כי צדיקיא אינון שלוחי דמטרוניתא וכו' ודפח"ח, עכ"ל ועוד ע"ש בדנ"ה ע"ב, ובדפ"ג ע"ד מענין זה.

ובס' דגל מחנה אפרים פ' תולדות ד"ה ויעתר וז"ל, ע"ד שאמר אדוני אבי זקיני נ"ע זללה"ה כי כל הדברים הם באים מהשכינה כביכול וכל החסרונות שיש לאדם יבין שהם חסרון השכינה כביכול ברוך הוא וברוך שמו כמו שהאיר עינינו בזה הענין, בהרחבת הדעת, לכן כל התפלות צריך להתפלל שתתמלא חסרון השכינה כביכול וממילא יתוקן חסרונו וזהו צדיקייא אינון שלוחי דמטרוניתא, כי הצדיקים על ידי חסרונם מבינים שיש חסרון בשכינה דוגמת חסרונם ומייחדים אותה ביחוד גמור עכ"ל, ועיין עוד לעיל בפרשתינו בהגה ק"כ מה שהעתקתי מדמ"א פ' בחקותי ועוד שם בליקוטים ע"ש עוד עיין לקמן פ' ויגש בהגה ב'.