Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Noach
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ונראה שזה הרב מו"ה יואל גם כן אמר זה בשם הבעש"ט ז"ל, אע"פ שחסר בהעתקה או בדפוס, כי כך העיד הרב ז"ל עצמו בהקדמת ספרו בן פורת יוסף ד"ב ע"א ששמע דבר זה בשם הבעש"ט [ומצינו כזה כמה פעמים בלשון הרב ז"ל כמו שהזכרתי לעיל בפ' בראשית בהגה קכ"ז ע"ש], וזה לשונו שם בהקדמת בפ"י, שמעתי בשם מורי פירוש המדרש הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, וביאר על פי הלצה, כי גנבא אמחתרתא רחמנא קריא, וזהו שאמר הלואי אותי עזבו שלא לקרוא אותי ולא יגנוב, ואז ותורתי שמרו וק"ל.
עוד ביאר כי תכלית הידיעה שלא נדע, אמנם יש ב' סוגי שלא נדע, א' שאינו נכנס מיד לחקור ולידע מאחר דאי אפשר לידע, ב' שחוקר ודורש עד שידע שאי אפשר לידע, וההפרש בין זה לזה, על דרך משל, שני בני אדם שרוצין לידע את המלך, ואחד נכנס בחדרי המלך ונהנה מאוצרות והיכלי המלך, ואחר כך לא יוכל לידע את המלך, והשני אמר מאחר שאי אפשר לידע את המלך לא נכנס כלל בחדרי המלך, ולא נודע לו כלום, ובזה יובן, דדאי בשניהם משני הסוגים הנ"ל אותי עזבו מלידע לפי שאי אפשר לידע, מכל מקדם הלואי אותי עזבו מתוך החקירה והידיעה אחר שתורתי שמרו ודפח"ח, עכ"ל.
ובס' דגל מחנה אפרים פ' לך בפסוק ולא יקרא שמך עוד כתב וז"ל, אמר אדוני אבי זקיני נשמתו עדן זללה"ה על גמרא הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו כי יש ב' סוגי אנשים אחד מיישב בדעתו מאחר ששמעתי שהקדוש ברוך הוא כביכול הוא אין סוף למה לי החקירה בו, ומאמץ בזה בלי דרישות וחקירות, ואין זה הדרך ישכון אור, אבל יש סוג שני, שאינו מאמין בזה כי אם בדרישות וחקירות, היינו על ידי לימוד תורה, כמו שאמר דוד המלך עליו השלום (דברי הימים א' כ"ח) דע את אלהי אביך ועבדהו, מתחלה דע ואחר כך עבדהו, שאחר שלומד תורה ומעיין בה, שמכיר על ידי התורה גדולתו ברוך הוא וברוך שמו, שהוא אין סוף, ואז עוזב מלחקור ולדרוש ולהתבונן בענין אלוקות כלל, מחמת יראת הרוממות של אין סוף יתברך וישתבח, שהשיג שהוא אין סוף, ובאתר דאין סוף מאן יכיל וכו', וזהו מאמרם ז"ל הלואי אותי עזבו היינו שיעזבו מלהתבונן בענין אלוקות, ותורתי שמרו, היינו על ידי לימוד תורה מתחלה ומשיג קצת גדולת הבורא ברוך הוא, ואז מחמת יראה הרוממות יעזוב מלחקור עוד, אבל לא שיאמין לחוד, עכ"ל, ואחר וה הביא וז"ל, כמו שכתבתי בשם אא"ז נ"ע זללה"ה שיחקור את הבורא ב"ה ומשם יבין מקום האסור לחקור ומקום המותר כו' ע"ש, ונראה פשוט שרמז בזה ג"כ על מאמר ואותי עזבו הנ"ל.
ובליקוטים יקרים דף ה' ע"ב הביא גם כן ענין זה כמו שהוא בהקדמת בן פורת יוסף הנ"ל וסיים על זה שם, כמשל הספינה, נראה שהיה מקובל בידם על זה משל גם כן מפי הבעל שם טוב ז"ל, ולא ראיתי משל זה מובא מפורש בשום מקום.