בס' תשואות חן פ' תצא, וז"ל, שמעתי בשם הבעש"ט שאמר שאויבי איש אנשי ביתו (סוטה דמ"ט ע"ב) הם העוונות שפעל, שנברא מהם קליפות ומתלבשין באיזה בני אדם כי מגלגלין כו' (שבת דל"ב ע"א) והם החולקים ולוחמים עליו כו', עיין לעיל פ' בראשית אות קט"ז.

ובס' דגל מחנה אפרים פ' בחוקותי, וז"ל, שמעתי מן אדוני אבי זקיני זללה"ה על פסוק (משלי ט״ז:ז׳) ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו ודקדק דהי' ראוי לומר גם אויבים סתם, ואמאי דקדק לומר אויביו, ואמר הוא ז"ל כי יש שני בחינות אויבים, יש שהם שונאים בכלל, ויש שהם מחמת חטאיו, וכשמתקן דרכיו ומברר הניצוצות שלו המפוזרים בין הקליפות מחמת חטאיו, אז הקליפות יהיו בטלים ממילא, וזהו ברצות ה' דרכי איש, היינו כשמתקן דרכיו וחוזר בתשובה , גם אויביו ישלים אתו בתכלית השלימות שהם ניצוצין שלו, ואז נעשה שלום גמור, עכ"ל.

ובלקט אמרי פנינים דר"י ע"ג, וז"ל, שמעתי ממורי המדבר תודה ותפלה בפנייה חיצונית ובלב גאה, מזה נברא קליפה, כי כל המתגאה כאילו בא על אשת איש (סוטה ד"ד ע"ב) ועל כל עריות, וכיוצא בו כל הכועס כאילו וכו' (זוהר בראשית דכ"ז ע"ב) והם מתלבשים ברשעים לנקום בך, כטעם שלא יהרגוהו רשעים שבדור, ואם החטא גדול שהיה כולו קליפה ורע, מתלבש ברשעים גמורים לייסרהו ביסורין מרים, ואם הוא בדקות הרבה, מתלבשין ברשעים גמורים, אבל אין בהם כח אלא לדבר סרה לומר בלחש בסתר ובגלוי פלוני עבר כך ועבר כך, מה שלא היה במחשבת הצדיק אפילו בגלגול העבר מימות אדם הראשון, ועוד עושה ממנו ליצנות ומלעיג, ובזה הצדיק מאיד בו אור, והוא מתקרב יותר להשם יתברך בלב אמת ובלב טהור נקי מכל סיג, נשבר ונכנע לעייל בלא בר ונפתחין לו כל שערי השגה אמן כן יהי רצון, עכ"ל, ועיין עוד לקמן בהגה אות קנ"א ר"ה וכלל העולה.

ובשבחי בעל שם טוב הובא ענין נפלא בזה בצד ס"ט, וז"ל, ושמעתי אני הכותב שהיה בין ר' נחמן ובין המוכיח דברים חדודים כי ר' נחמן דיבר להמוכיח דברי חדודים, ושתק המוכיח [ולא] הקפיד כלום, ואמר, אין אדם יכול להנצל ממחשבה זרה, אפילו אם הוא מתפלל בלא מחשבה זרה, סמוך לגמר התפלה נופל לו במחשבה שיגמור תפלתו, וזו מחשבה זרה ודקה מאוד, ומכל עבירה נברא מקטרג אחר ר"ל, ומחמת שהוא מחשבה דקה מאוד נתלבש אותה המחשבה בתלמיד חכם ומצער אותו, עכ"ל ועיין פ' קדושים אות ט'.