ובס' ליקוטים יקרים די"ד ע"ג הובא ענין זה קצת באופן אחר, וז"ל, המשפיע הוא מצד החסד והמקבל הוא מצד הדין, וכלל זה הוא בכל דבר שבעולם, למשל כששופכים מכלי גדול משקה לצלוחית, הנה הצלוחית אינה מקבלת לתוכה רק כמדתה, אבל הכלי ששופכים ממנה היה יכול להשפיע יותר, אך הצלוחית שהוא המקבל יש לה מדה וגבול, זהו מצד הדין, גם האשה משקבלה העובר שבמעיה שוב אינה יכולה לקבל עיבור אחר, אבל הזכר יכול להשפיע תמיד, וחסד נקרא ימין, וגבורה ודין נקרא שמאל, אך בחסדים יש גם כן צד שמאל, דהיינו שמשפיע למקום שאינו ראוי, כגון שמזנה בעריות ח"ו שהוא גם כן נקרא משפיע אך השפעה זו הולך לחיצוניות וקליפות ר"ל, והם נהנין מהשפעה זו, או שמשפיע ממון שלו לגוים, וזה השמאל של החסד צריך אדם לדחות ולקרב הימין של החסד, וכן מצד הדין יש גם כן ימין, דהיינו בשפיכות דמים שהוא מצד הדין, יש לפעמים שפיכות דמים שהוא ימין ומצוה, כמו מיתת בית דין במה שממיתין את הרוצח, שבשפיכות דמים שעשה הרוצח נתן הגבורות בכח הקליפות, נמצא שהיתה הקליפה מתגברת על ידו, אך עתה כשממיתין את זה שנתן הגבורות והכח וטובתו לקליפות, אז יכנע הקליפה בזה שנהרג אותו האיש שעשה טוב לה, נמצא זהו צד ימין של הדין, וזהו שאמרו בגמרא (סוטה דמ"ז ע"א) שלשה דברים תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, שלפי פשט הפשוט כך הוי לי' לומר שלשה דברים בשמאל תדחה ובימין תקרב, אך לפי הנ"ל הלשון מדוקדק מאוד, ג' דברים דהיינו יצר תינוק ואשה, תהא את השמאל משלשה דברים אלו דוחה, כלומר תדחה את השמאל שבהם ותקרב הימין שבהם, דהיינו ביצר הרע יש ימין ושמאל, למשל אכילה הוא ימין של היצר הרע, ואכילת המותרות שהוא למילוי הכרס, או של נבלות וטרפות תדחה אותם, וכן בתינוק ואשה, וזהו ותגמלנו חסדים טובים, דלכאורה תיבת טובים מיותר הרי חסדים ממילא טובים אך לפי הנ"ל אתי שפיר לפי שגם בחסדים יש צד שמאל וכנ"ל, עכ"ל.