ובתוי"י פ' שלח דקמ"ו ע"ב וז"ל, כי ענין מעלת הצדיק יסוד עולם הנקרא שלום, כי גורם לחבר שני הפכיים ונקרא שלום, כנודע בענין המתווך שלום בין איש לרעהו, ומבשרי אחזה אלוהי, עכ"ל.

ובפ' קדושים דק"א ע"ג וז"ל, דזכרנו דאי אפשר לחבר ב' הפכיים הנקרא שלום כי אם על ידי בחינה ממוצעת וכו' דאז יש לו חיבור ושייכות עם בחינה זאת וגם יש לו חיבור עם בחינה שכנגדו, עכ"ל.

ושם דק"א ע"ב הביא עיקר ענין זה בשם חכמי המחקר, שאי אפשר לקרב שני הפכיים כי אם על ידי דבר ממוצע כו', ע"ש.

ובס' בן פורת יוסף לפ' חיי פן ד' דמ"ב ע"א בביאור הכתוב (תהילים ל״ז:ל״ז) כי אחרית לאיש שלום וז"ל, כי להעלות ולחבר מדרגה תחתונה הנקרא איש, כמו שנאמר (תהילים א׳:א׳) אשרי האיש, כי תואר איש הוא סוד ג' ראשונות כנודע בתיקונים יעו"ש (בתיקוני זוה"ק תיקון מ"ט) זה אי אפשר כי אם על ידי דבר ממוצע, והוא נקרא שלום, שיש בו כח לחבר ב' הפכיים, מה שאין כן בלאו הכי, וזהו שאמר הכתוב כי אחרית לאיש שלום, ר"ל לחבר אחרית לאיש הוא על ידי שלום, וזהו סוד כל היחודים והברכות כמ"ש בשם הרב מ"ו יצחק פיסטנר בכוונת ברוך אתה ה' וכו' עכ"ל.

ומה שרמז כאן לדברי הרר"י פיסטנר הזכיר שם בס' בפ"י דמ"ט ע"ד ובתוי"י פ' תולדות דכ"ד ע"א וז"ל, אך לשתף ולהמתיק מדת הגבורה הקשה בחינת יצחק, עם מדת החסד בחינת אברהם, אי אפשר כי אם על ידי דבר ממוצע, שהוא בחינת יעקב, הנקרא נורא מצד יצחק כנודע, וכפי שקבלתי מפי קדוש המנוח מוהר"י פיסטנר בענין הברכות איך להמתיק תחלה מדת הדין הקשה על ידי מדת הדין רפה שהוא מלכות יעו"ש, עכ"ל׃

ובתולדות יעקב יוסף ר"פ וישב דל"ב ע"א וז"ל, דקבלתי מפי הרב המנוח החסיד מוהרי"ל פיסטנר פירוש הברכה ברוך אתה ה' אלהינו וגו', כי גבורת המלך הנקרא יראה דינא רפיא, נמתק תחלה על ידי תפארת שנקרא נורא, ואז אחר כך יוכל למתוק אלהים דינא קשיא על ידי תפארת עם החסד וכו', עכ"ל, ועיין לעיל פ' נח בעמוד התפלה בהגה פ"ג מענין זה.