וע"ש בדגל מחנה אפרים שהאריך בזה וכתב וז"ל, ולכן צריך האדם לקשר עצמו ומחשבתו תמיד בבוראו, ועל ידי זה נתקשרו קודשא בריך הוא ושכינתיה, וכל העולמות מתקשרים ומתיחדים זה בזה, ואם חלילה הוא מקשר ומחבר עצמו אל השטות והבלי עולם שאין להם קיום, והם דברים שיש להם תכלית וסוף, זהו נקרא שמקושר בשקר ח"ו שהוא גם כן באותיות קרש, וזהו מה שאמר אא"ז זללה"ה (בפ' עקב) וסרתם ועבדתם אלהים אחרים כי תיכף כשסר עצמו מן הדבקות והתקשרות האמת בבורא יתברך שמו אזי עובד אלהים אחרים יחשב שנתקשר בהם שהם בחינת שקר (לקמן פ' עקב אות נ"ז), וידוע שהאדם נברא בטוב ורע, ויש לפניו שני בחינות כמו שנאמר (בפ' נצבים) ראה נתתי לפניך וכו' ואת הטוב וכו' ובחרת בחיים, והתכלית העיקר הוא שישתדל בהתקשרות כל הדברים לשרשן, ולעשות מרע שבהן טוב, על דרך (תהילים ל״ד:ט״ו) סור מרע ועשה טוב, מן הרע תעשה טוב [וכל זה הוא מדברי הבעש"ט כמבואר לעיל פ' נח בעמוד התפלה בהגה קנ"ו ובפ' לך אות מ"א, ועיין לקמן פ' ואתחנן בהגה ד' אות ג', וע"ע בדמ"א פ' עקב ד"ה ויש להבין]. ולהבין זה כי כל בחינת רע בשרשו הוא טוב, דרך משל אכילה ושתייה וזיווג, כשהוא מדבק עצמו כשעוסק בדברים האלה לשרשם, אזי באכילה ושתייה הוא מעלה ניצוצות קדושות [עיין פ' בראשית הגה ק"ם] ובזיווג גורם זיווגים עליונים ובנים צדיקים, וח"ו להיפך אז כתיב (בפ' האזינו) וישמן ישורון ויבעט, והיצר הרע מתגרה בו, וד"ל, וזהו (אבות פ"ד) איזה חכם הלומד מכל אדם, כאשר שמעתי בזה מאנשי קודש שהיו סביב אא"ז זלה"ה, אפילו מן היצר הרע יש ללמוד ממנו [לעיל פ' בראשית אות קנ"ט], ויש בזה דרכים שונים בדרך העבודה, ועל ידי זה מעלין כל הרע לטוב, ובזה מהפכין מדת הדין לרחמים, וזה יש לומר שמרומז בפסוק ועשית את הקרשים למשכן, היינו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ממש, ויהיה בנין המשכן הזה בקרשים היינו בקשרים כנ"ל לקשר עצמו להבורא ברוך הוא ויקיים (משלי ג׳:ו׳) בכל דרכיך דעהו אפילו כשעוסק בדברים שהם מצד היצר הרע, יראה לקשר עצמו בשרשם, ובזה הוא מעלה אותם ונתעלה הכל ונעשה מרע טוב, עכ"ל.