Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov, Vayigash

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

עיין עיקר משל זה בזוהר הקדוש (פ' וירא דקי"ב ע"ב) וז"ל, לבר נש דבעי לנחתא גו גובא עמיקא כו' מה עביד קשר חד קשרא דחבל לעילא מן גובא וכו' ע"ש, ושם בס' דמ"א ריש פ' שמות האריך הדיבור בזה וכתב וז"ל, ע"ד שאמרתי על פסוק אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה, שנשאלתי מה זה גם עלה, גם תיבת עלה משמע לשון עבר, והיה ראוי לומר גם תעלה, ואמרתי מה שחנני ה' ברחמיו וברוב חסדיו על פי הידוע כי כל אדם צריך להיות עייל ונפיק כמו וירד אברם מצרימה ויעל אברם ממצרים [עיין לעיל שם במקומו בפ' לך אות י' ושם בהגה ט', ושם באות י"ט] ואיתא בזוהר הקדוש (שם בפ' לך דפ"א ע"ב ע"ש) שרימז בזה שאמר אחותי הוא בשביל שהיה ירא ודחיל, היינו שהיה ירא ודחיל מאד לירד למצרים עד דאדביק נפשיה בשכינה כביכול כמו (משלי זיי"ן) אמור לחכמה אחותי את, וכאשר קשר עצמו בשכינה קשר חזק ואמיץ אז שוב לא דחיל [ועיין לעיל פ' בראשית בהגה קנ"ז] והמשל הוא כמו אדם שרוצה לירד לבור עמוק ומתיירא שמא לא יוכל לעלות לכשירצה לעלות לכך לוקח עמו סולם לבור כדי שיוכל לעלות, והנמשל הוא, השכינה כביכול הוא הסולם, והוא שאמר לו השם יתברך אל תירא מרדה מצרימה, כי יעקב היה מסתמא ירא ודחיל לירד למצרים לבור עמוק שלא יאבד ח"ו לעולם שם ולא יוכל לעלות, ויראתו היה בודאי יראה פנימיית שלו שלא להשתקע ח"ו בעמקי הקליפות, וכשהדביק עצמו ליראה פנימיית ועיקריית, שהוא ממש השכינה כביכול, נמצא הוא דבוק בהשכינה כביכול, והוא שאמר לו אל תירא וכו', כי אנכי הוא השכינה ארד עמך, היינו היראה שאתה מתיירא פן תרד ממדרגתך היא תרד עמך שהוא ממש השכינה כביכול, ולכך גם עלה היינו בודאי תעלה אתה גם כן על ידי השכינה כמשל הסולם הנ"ל, ומה שאמר עלה לשון עבר, כי בדבר שהוא ודאי, עבר ועתיד שוים הם, כאילו כבר היה, כיון שבודאי יהיה כן, כך גם כן כאן, כיון שבודאי תעלה על ידי הסולם שלקחת לך שהוא היראה, שיראת יראה פנימיית, ודבקת עצמך לשכינה, וכאשר שמעתי בפירוש מן אדוני אבי זקיני זללה"ה כי כשאדם מדבק עצמו ליראה פנימיית אזי יתפרדו כל פועלי און ממנו [עיין לקמן פ' עקב אות י"ז], עכ"ל.

ועיין בס' ליקוטים יקרים ד"ו ע"ב בדיבור הבנים יוצאין בקשרים וכו' שהביא ג"כ משל זה למי שרוצה לירד לבור עמוק מאוד מקשר את עצמו מלמעלה בחבל ארוך ודרך החבל יכול לחזור ולעלות כו' ע"ש.

ובתוי"י פ' שופטים דקצ"ד ע"ג וז"ל, ושמעתי משל מהרב המגיד מו"ה מענדל מבאר, ששואלין לתינוק, אם נפל לבור ואינו יכול לעלות ילך לביתו ויביא סולם ויעלה מהסר, והקושיא תמוה, וביאר שהוא משל אל הנ"ל, קודם שירד לבור יביא סולם לכשירד יוכל לעלות מהבור ודפח"ח.

ושם בר"פ בהעלותך דקל"ה ע"ד האריך גם כן בענין דעייל ונפיק כמו שהעתקתי לשונו לעיל בפ' לך אות י"ט וכתב שם גם כן וז"ל, וכמו שהיורד לבור קושר את עצמו תחלה בחבל כדי שיאחז בו לעלות מהבור, כך שורש ישראל הם יעקב חבל נחלתו לאחוז בו בחבל זה הקשור בו יתברך שמו ולעלות בו כו', ועיקר סוד החבל זה מבואר לעיל בפ' לך בהגה נ"ט ע"ש.