ובס' פרי הארץ פ' לך כתב וז"ל, כשבא אל המקוה יכוון שהמקוה הוא שם קנ"א דהיינו אהי"ה במילוי ההי"ן כזה אלף הה יוד הה גימטריא קנ"א כמנין מקו"ה, ועיקר יכוון שהמקוה התחתונה שאנו טובלים בה היא עצמה שם קנ"א על ידי השתלשלות, ויטבול פעם א' ויכוין שם קנ"א הנ"ל בשעה שהוא תחת המים, ואחר כך יכוון שם אגלא שהוא שם הגבורות היוצא מר"ת "אתה "גבור "לעולם "אדני, ויטבול פעם ב' ויכוין שם הנ"ל ואחר כך יכוון שם אלד, ויכוון שמשם אגלא, נעשה מן א"ג ד ונעשה שם אלד, ויטבול פעם ג' ויכוין שם הנ"ל ואחר כך יטבול פעם ד' ובשעה שיהיה ראשו תחת המים ישלוב השני שמות אהיה עם אלד כזה אלף א הה ל יוד ד הה, ויכוין את הדבר שמתפללים עבורו [הרי זה אינו מדבר מטבילת המקוה בערב שבת רק כשטובל קודם שבא להתפלל על איזה דבר נחוץ] שהוא בתוך השם הזה הוא נמתק שיעלה אותו כנזכר לעיל, ויטבול פעם ה' וישלב את השם אהיה פשוט עם השם אלד פשוט כזה א א ה ל י ד ה ויכוין להעלות הדבר שמתפלל אל מדרגה עליונה של הבינה ואז נעשה הכל חסד ורחמים גמורים, עד כאן מצאתי בדברי קדשו של הרה"ק ר' אברהם ברבינו הרה"ק וכו' ר' דוב בער ממעזריטש זצלה"ה זי"ע עכ"ל. ועיין עוד בס' אוצר החיים פ' מצורע דקכ"א ע"א עומק כוונת המקוה על פי דברי מרן אלקי הבעש"ט והאר"י זי"ע ע"ש.

וכתב בס' מדרש פינחס החדש אות כ"ו וז"ל, הבעל שם טוב התבודד עם ר"צ ביער ללמדו כוונת המקוה, ור' זאב קיציס הטמין את עצמו ביער, ושמע שצעק הבעש"ט מקוה ישראל ה', ונעשה מקוה, והלכו שניהם למקוה, והרגיש הבעש"ט מר' זאב והקפיד ושלחו משם.

ובספרן של צדיקים מערכת א' אות ג' וז"ל, שמעתי מאדומו"ר הרי"מ מקאזניץ שאמר בשם הבעש"ט סגולה למקשה לילד שיטבול הבעל במקוה, ועוד אמר בשם הבעש"ט סגולה למקשה לילד שיקח הבעל מלא לוגמיו מי המקוה בפיו וילך עם פיו המלא מים ויזלוף על היולדת.

ובזכרון טוב דכ"ה ע"ב וז"ל, סיפר מהבעל שם טוב זצוקלה"ה שהיה בעיר ניסכאיז ואמר שהבאר החיצוני של בית המרחץ, ונקרא מקוה החיצונית, בימות הקיץ כשעולה על פני המים כעין כתמי ירקרק הירוקים ככרתי, וזהו רפואה לרחוץ בהם העינים למי שחושש בהם, והדבר בספק אם אמר כבוד אדומו"ר לרחוץ בבוקר או סתם, עכ"ל.