לענין ציגארעטטען וטאבאק בפסח כבר האריכו למעניתם בספרי המאספים להביא דיעות מחמירין ומקילין ע' בספר ארחות חיים לסי' תס"ז אות כ"א ובספר שדי חמד מערכת חו"מ סי' א' אות ג' וי"ט. וכנראה רבו המקילין מפני שהחמץ שיכול להיות בדבוק הנייר נפסל מאכילת הכלב ואינו בעין והוא פחות מכשיעור, ועוד שהוא ספק אם מדבקין בדעקזטרין שהוא ממעהל שטארקע או מקארטאפפעלשטארקע. ומ"ש מג"א סי' תס"ז ס"ק י' דטאבאק שורין אותו בשכר לפי מה ששמע מו"ר מהר"ם שיק (סי' רמ"ב) כוונתו על שנופפטאבאק ומבואר באריכות בארחות חיים שם עיי"ש.