נער אחד אמר לו אביו שיכתוב בהאנדעלזשולע בש"ק והוא אינו רוצה ואמו אמרה לו אם אינו שומע בקול אביו ויהיה ריב בבית תאבד עצמה לדעת ר"ל, מהו שישמע הנער אל אביו משום פקוח נפש דאמו.

אין זה פקוח נפש שמחללין עליו את השבת אם אמו רוצה בזדון לאבד עצמה לדעת כדי להעביר את בנה על הדת, דא"כ כל המסיתים יגזמו שיפילו עצמם לים אם לא ישמעו להסתתם. ועיין שו"ת יהודה יעלה חלק אה"ע סי' ק"מ דאין להתיר חלוצה לכהן אף שיש לחוש שימירו דתם (וזה הוא יותר מאיבוד גוף דהוי איבוד נפש) אם לא יאבו להם. ומכש"כ דאין להתיר איסור שבת משום חשש שיאבדו את גופם. עיי"ש דברי הגאון יהודה יעלה שהוא מברר את הדין בראיות ברורות. ואף שרמ"א כתב בסי' ש"ו סי"א דכתב שלהם אינו אלא מדרבנן, מ"מ רבים חולקים עליו ע' ארחות חיים שם. ואף אם יכתוב בשמאל שהוא ודאי דרבנן, מ"מ אין להתיר כמו דלא התיר הרב יהודה יעלה איסור חלוצה דרבנן ואף שהשואל הביא סניף להתיר מתשו' רשד"ם.