ע"ד טיחת ביצים על ראש המת ע' ש"ע י"ד סוף סי' שנ"ב ובב"י שם בשם הכלבו (דף ק"ל ע"ב) וע' ח"ס סי' שכ"ז ובשדה חמד ערך אבלות סי' קכ"ה. ובמעבר יבוק כתוב חופפין הביצים על ראשו (והובא בח"ס) וכ' שם טעמים ובכלבו כתוב טחין את ראשו בביצים טרופין בקליפתם. ומה שמביאין האחרונים (ד"מ חכמת אדם כלל קנ"ז ס"ח) לוקחין ביצים ויין וטורפין יחד ומרחיצין ראשו, ע' בח"ס שם ותמצא המקור ואיתא גם ברוקח סי' שי"ז דף ס"ג ע"ד וע' קונטרס מצבת משה בסוף חכמת אדם בהנהגת חברה קדישא סי' ח' שכ' שמה שכל אחד מזה מים הוא חקות הגוים אלא ירחצו בו ראשו בלבד. והמנהג שכ' מר דטחין החלמון על גוף המת כנגד הלב לא ראיתי בשום פוסק, ואפשר דתחת טחין את ראשו הנהיגו לטוח כנגד הלב כדי שלא לסבך את השערות, ומאחר שכ' הח"ס שם דאין לבטל שום מנהג הנח להם כי כל הטעמים שנאמרו בטיחת הראש אפשר לומר בטיחת הגוף נגד הלב.