ואם היה לו עסק אחר וכו'. עיין במ"ש מרן ז"ל בכ"מ על דברי רבינו ועיין בס' פרח מטה אהרן ח"א סי' קט"ו בסוף התשובה מה שהקשה עליו ומסיים לכך נראה דפירושא דהא תירוצא לדעת הרמב"ם כך היא מעיקרא פריך היכי קאמר רב דמותר שליש סגי והא איכא צד אחד בריבית ורב אמר ריש עגלא לפטומי ובודאי דלא קאמר רב ריש עגלא לחוד מהני שהוא דבר מועט ובודאי דקאמר שצריך שיקצץ עמו דאי לא הוי מותר שליש דיתן לו דבר קצוב דהיינו ריש עגלא והו"ל כקוצץ דינר דקאמר שמואל וכו' ואיבעית אימא דכי אמר רב מותר שליש וכו' פי' בין בההיא דמותר שליש בין בההיא דריש עגלא דמיירי דאית ליה הבהמה לדידיה ומשום הכי מהני או במותר שליש או בריש עגלא לאפוקי דבעלמא (דא"ל) [דלית ליה] בהמה אחריתי בעינן שכרו כפועל וכו' או כההיא דרבא בפלגא באגר תרי תילתי וכו' ומעתה אנו מוכרחים לומר דההיא דרבא דקאמר בחדא במותר שליש וכו' ואידך ריש עגלא כולהו מיירו בדאית ליה בהמה היינו שהתנה מתחילה על כך והכל לפי תנאו וכו' יעו"ש באורך. ולענ"ד קשה לי טובא דאם רבינו סובר דתרתי מימרי דרבא מיירו בדאית ליה בהמה למקבל א"כ למה פסק לקמן בריש פ"ח וז"ל וכן השם בהמה וכו' ואם א"ל הרי הראש והאלייה שלך בעמלך יתר על המחצית שכר מותר היו לפני מפטם בהמות אחרות וכו' אפי' לא העלה לו אלא דבר מועט בכל ימי השותפות הזאת דיו וכו' עד כאן הרי דהא דריש עגלא ס"ל דמיירי בדלית ליה בהמה אחרת ומותר שליש בדאית ליה בהמה אחרת ועוד יש לעמוד עליו במ"ש בתירוץ קמא בגמ' ודוק.