Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Heave Offerings Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וכל עבד שיצא לחירות וכו'. בעיא בפ' השולח ולא אפשיטא כמ"ש מרן בכ"מ וכתבו התוס' שם וז"ל הך בעיא לא אתייא אליבא דריש לקיש דריש פ' המביא בכריתות דמסקינן אליבא דרשב"ג דמעוכב גט שחרור אוכל בתרומה א"נ וכו' יעו"ש והנה לקמן בפיסקא דאין פודין את השבויין יותר מכדי דמיהם כתבו הרשב"א והריטב"א והר"ן ז"ל ואשכחן דכוותה בעיא דלא אפשיטא בדוכתא ומפשטא בדוכתא אחריתי דלעיל איבעיא לן מחוסר גט שחרור אוכל בתרומה או לא ובמס' כריתות בפ' המביא אסיקנן דרשב"ג סבר דאוכל בתרומה ומשמע התם דהלכתא כוותיה עכ"ל הר"ן ובודאי דהא דכתבו בפ' המביא אסיקנן דרשב"ג סובר דאוכל בתרומה הוא ט"ס דהא מאי דאסיקנן התם הוא דת"ק דרשב"ג סבר מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה וכן ראיתי להרב חסדי דוד בפ"ח דב"ב הגיה בדברי התוס' שכתבו שלרשב"ג מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה וכתב שט"ס הוא וצ"ל ת"ק דרשב"ג (א"ה וכן ראיתי להדיא להריטב"א גופיה בסוגיין דהשולח דף מ"ב ע"ב שכתב וז"ל איבעיא להו מעוכב גט שחרור וכו' ומיהו בפ' המביא בכריתות אסיק דת"ק דפליג עליה דרשב"ג סבר מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה יעו"ש וכן הגיה הרב פני יהושע בחי' פ' השולח (גיטין דף מ') בד"ה אותו העבד ודף מ"ב ע"ב ד"ה מעוכב גט שחרור ורמז לדברי הר"ן ז"ל יעו"ש ועיין בס' קהלת יעקב בתוס' דרבנן דף ס"ז ע"ד יעו"ש). וראיתי למהר"י קורקוס שהקשה לרבינו שפסק כריש לקיש בפ"ד מהל' זכיה ומתנה ובפ"ק דכריתות העלו לקיים אותה מימרא דקסבר מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה וא"כ איך פסק רבינו כפסקא דפרק השולח וקשה פיסקא אפיסקא ותירץ וז"ל דהא דאסיקן שם בכריתות היינו כי היכי דתיקום מלתיה דר"ל כת"ק דברייתא דהכותב נכסיו לאחר דקאמר ת"ק דאם היה רבו שני כהן אוכל בתרומה ומקשינן עלה דר"ל מת"ק ואי ר"ל סבר כרשב"ג דפליג עליה דת"ק התם בברייתא לק"מ ולא נצטרך לומר קסבר מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה וכההיא פסק רבינו התם והכא דספקא הוי כדבסמוך מדאמרינן פ' השוחט ולא אמרו בה לא התר ולא איסור וכיון דבההיא מספקא לן אי קי"ל כרשב"ג או כת"ק גם מעוכב גט שחרור ספקא הוי אי קי"ל כרשב"ג אין אנו צריכים לומר דסבר ר"ל מעוכב ג"ש אוכל בתרומה אלא סבר כרשב"ג ולכן פסק רבינו כספקא דפ' השולח וכו' יעו"ש. והנה מ"ש הרב ז"ל ואי ריש לקיש סבר כרשב"ג דפליג עליה דת"ק דברייתא לק"מ ולא נצטרך לומר דקסבר מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה וכו' כונתו מבוארת דמאי דמקשה הש"ס בשלמא לרשב"ג קסבר כי יהיב איניש מתנה אדעתא דמקבלין לה מינה כי לא מקבלין הדרא למרא היינו לומר דשפיר אתיא ר"ל כרשב"ג דר"ל מיירי דאחר הקבלה אמר אי איפשי ובזה מודה רשב"ג לר"ל וכדפי' רש"י וז"ל בשלמא לרשב"ג לא קשיא לר"ל דכיון דאית ליה הוכיח סופו על תחילתו ולא יצאו מן הראשון כי יהיב איניש מתנה וכו' אבל לר"ל משקנאה הפקירה ע"כ הרי דאי ר"ל סבר כרשב"ג לא צריכנן לשום אוקמתא דרשב"ג נמי סבר כר"ל כמבואר בפ' יש נוחלין דאמרינן בשתק ולבסוף צווח כו"ע לא פליגי דקנה כי פליגי בזיכה לו ע"י אחר ושתק ולבסוף צווח כמ"ש רש"י שם וקושית הש"ס אינו אלא מת"ק דהיכי אכלי בתרומה דכיון דאמר אי איפשי קנו עצמן בני חורין והוו זרים ואכלי בתרומה ומשני קסבר מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה וזה ברור. והוצרכתי לזה לפי שראיתי להרב חסדי דוד בפ"ח דב"ב שהביא דברי מוהר"י קורקוס והקשה עליו וז"ל שותיה דמר לא ידענא דבכריתות לא העלו דריש לקיש סבר מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה דהא ר"ל לא איירי כלל לענין תרומה ולא בעבד ולא איירי נמי בזיכה ע"י אחר אלא דסבר הנותן מתנה ואמר הלה אי אפשי בה כל המחזיק בה זכה בה ומוקמינן לה בשתק ולבסוף צווח ומותבינן עליה מברייתא דהכותב נכסיו דכרשב"ג ודאי לא סבר ר"ל דהא רשב"ג אמר זכו יורשיו אבל הא קשיא דאפי' כרבנן נראה דלא מצי סבר דהא אם איתא דאע"ג דקנה מ"מ הפסקא הוי כר"ל אמאי אכלי בתרומה ומשני דלעולם כרבנן ס"ל דרבנן סברי מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה והיכי אמר דאי סבר כרשב"ג לק"מ וכו' והא ודאי לא מצי סבר כלל וכו' יעו"ש ולפי מ"ש צדקו דברי מהר"י קורקוס וכן נראה פשטא דש"ס דקאמר בשלמא כנראה דלר"ל ניחא סברת רשב"ג וק"ל.