Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Hiring Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אפילו וכו' יש לבעל החפץ לומר לו אתה נאמן אצלי להישבע וכו'. כתוב בהגהות מיימוני וז"ל וכן פר"י כרבא דמפרש טעמא דמחייב הכי ולא כפי' ר"ח כאביי דמפרש טעמא דר' יוחנן דא"ל אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר ולפי טעם זה כתבו התוס' בפ"ק דקמא דאם השני נאמן מן הראשון נראה דפטור ע"כ. והנה מ"ש ולפי טעם זה אם השני נאמן מהראשון נראה דפטור על כרחך צ"ל דלא קאי למאי דסליק מיניה לטעם אין רצוני כי אם לטעם רבא דאמר אנת מהימן לי לזה הוא דקאמר התוס' כמו שנראה בהדיא שם בדף י"א בד"ה את וז"ל את מהימנת לי בשבועה לפי טעם זה אם השני נאמן יותר מן הראשון נראה דפטור אבל בהמפקיד איכא טעמא אחרינא דאין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר ואין ב' הטעמים הללו שוין כדמוכח התם יעו"ש הרי דכי מהימן השני דפטור הראשון אינו אלא לטעמא דרבא דאמר אנת מהימן לי וכן נראה ברור מדברי מהרשד"ם ז"ל בחלק חו"מ ס"ס מ"ח שכתב וז"ל אלא אפי' הוי הלכה כאביי דטעמא דר"י משום דאין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר וא"כ אפי' היה איש נאמן אצלו ורגיל אצלו חייב כמ"ש במרדכי משם מהר"מ וכו' יעו"ש. כי מן הבאר תמהני טובא למ"ש להרב גופיה בסי' קמ"ד שכתב וז"ל עוד נ"ל שהיה אפשר לפטור לרבי מאיר מטעמא אחרינא והוא זה דקי"ל שומר שמסר לשומר חייב כתוב בהגהות מיימוני פ"ק דהל' שכירות וז"ל דלטעם שומר שמסר חייב מפני שיכול לומר אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר דאם השני נאמן מן הראשון נראה דפטור וכו' יעו"ש כנראה שהבין דמ"ש ההגהות מיימוני ולפי טעם זה אם השני היה נאמן וכו' קאי לטעם אין רצוני וזה אינו אחרי המחילה רבה דלא קאי כי אם לטעם רבא כמ"ש איהו גופיה בס"ס מ"ח אם לא שנאמר דט"ס נפל בדפוס דהא כל שקלא וטרייא של הרב ז"ל היא למאי דקי"ל כרבא ולא לסברת אביי דלא פסקו כוותיה כי אם ר"ח והמרדכי דחייש לה ומ"ש הרב ז"ל ע"ז ואע"פ שיש חולקים הוא כלפי הרא"ש ודעמיה שלא חלקו בהכי לדעת רבא כמבואר ועדין צריך ישוב. והרב מהר"מ אלשקר ז"ל בסי' ל"ט כתב בתוך התשובה וז"ל אבל אי לא ידעינן דרגיל להאמינו אפי' אי ידעי כו"ע דהוא אדם כשר וטוב מן הראשון יראה דמצי למימר אנת מהימן לי בשבועה האיך לא מהימן וכו' יעו"ש והשתא קשה לפי מ"ש התוס' והגהות מיימוני דבשהשני יותר כשר מן הראשון אז פטור שומר הראשון א"כ אמאי חייבו הרב ז"ל והרי מצי שפיר למימר קי"ל כהתוס' והגהות מיימוני דבאדם כשר פטור הראשון וכמו שכן ראיתי להרשד"ם ז"ל בסי' הנ"ל ואף דנדון הרב היה גוי ובהא אפשר דאף להתוס' לא מהני כשרותו מ"מ נראה דהרב לשומר דעלמא קאי וצריך ישוב.
ואם הביא השומר השני ראיה שיפטר וכו'. כתב רבינו ירוחם בנתיב ל' ח"ב וז"ל ותמהו עליו רוב הפוסקים ז"ל דמאחר שרגילים הבעלים להפקיד אצלו שפטור הראשון אפי' שמיעט בשמירתו שנתנו לשומר חנם ע"כ והביא דבריו מרן ב"י סי' רצ"א. והנה כונת התמיהא היא דמדכתב רבינו בדין הקודם הואיל ומיעט בשמירתו פושע הוא ומשלם משמע שאף אם השומר השני נשבע לפטור ג"כ לשומר הראשון מדכתב פושע הוא וכן הבין הרב ש"ך בסי' רצ"א סקמ"ח בכונת ר' ירוחם ז"ל וכן הבין מרן בסי' ש"ה ס"ס ה' יעו"ש והרב מל"מ ז"ל תמה על דברי ר' ירוחם וז"ל ולא ידעתי מה ראו על ככה לתמוה על רבינו בדין זה דנהי שרגיל להפקיד אצלו שפטור בש"ח הרי לא נתרצה עכשיו בהאי שמירה ודוקא לענין שבועה נאמר זה בגמ' ומה שיש לתמוה על רבינו דלמה אצטריך שיביא עדים השני ולא נאמן בשבועתו מאחר שהבעלים רגילים להפקיד אצלו לא תמהו עליו יעו"ש ולפי מ"ש היא היא קושית הפוסקים על רבינו דלמה אינו נאמן השני בשבועתו ולא כמו שהבין הוא ז"ל ועיין בש"ך בס"ק מ"ו מ"ש בדעת רבינו וק"ל.
היה בידו פקדון ושלחו ביד אחר וכו' הואיל והשומר הראשון חייב באחריותו וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל ומ"ש הואיל והשומר הראשון כבר נזכר טעם זה בגמ' ונפק"מ שאם היו הבעלים רגילים להפקיד אצל האחר שמסר לו זה שאין הנפקד הראשון יכול לחזור בו שהרי כבר נפטר מאחריותו וכו' עיין בכנסת הגדולה סי' קכ"ה הגב"י אות ד' מ"ש בזה ועיין במל"מ מה שהקשה ולענ"ד לא זכיתי להבין דאמאי לא נקט רבינו טעם המוזכר בגמ' משום שאין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר אי משום מ"ש הרה"מ ז"ל אכתי אם היה רגיל לא היה מצי להוציא מיד השליח כיון שהוא רגיל ומה לי משום שנפטר הנפקד מאחריותו ודוק.