לא היה אביו קיים מעיינין על זרע האב שהן אחי המת וכו'. כתב הרמב"ן עה"ת בפרשת פינחס וז"ל ונתתם את נחלתו לאחיו קבלו רז"ל כי האב יורש את בנו כאשר אין לו זרע וכו' ועוד כי הירושה היא בשלשלת הזרע ביוצאי חלציו לא בצדדים א"כ ונתתם את נחלתו לאחיו משמוש נחלה שהאב יורש בקבר וממנו תבא לאחים וכו' יעו"ש ועיין בב"י סי' רנ"ג סל"ג שכתב וז"ל ולא אמרו ירושה אין לה הפסק אלא בנותן לבנו ויש לבן זה בנים או אחים דלאו מכח האב הנותן ירתי וכו' יעו"ש דמשמע דאח לאו מכח האב שיורש בקבר ומנחיל לבנו הוא דיורש האח אלא מאחיו יורש כנראה שהוא היפך מ"ש משם הרמב"ן ז"ל אשר מכח זה כתב מהרש"ך ז"ל בח"ג סי' י"ב דמילת אחים ט"ס הוא וצריך למוחקה דהאחים הם יורשים מכח האב ויכול להתנות עליהם עיין במרן החבי"ב ז"ל בסי' רנ"ג הגה"ט אות ע"ג. וראיתי למרן החבי"ב ז"ל בסי' רע"ו הגה"ט אות ט' שכתב וז"ל מנהג רומאנייא שנוהגים שכשמתה האשה בחיי בעלה והניחה זרע של קיימא שחולקים הזרע עם האב ויש להסתפק אם מתה לאה והניחה ב' בנים וחלקו עם האב ומת האב אח"כ ואח"כ מת אחד מן הבנים אם האח יורשו או אביו יורשו בקבר ונפק"מ אם יש בע"ח לאביו שגובה מאותה ירושה מהראנ"ח ח"א סי' ק' ועיין שם מה שהקשה מרן ז"ל ודוק שלא זכיתי להבינם היטב.