Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Inheritances Chapter 11
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מי שהיו בידו שכר של יתומים וכו'. כתב הסמ"ע ז"ל בסי' ר"צ סק"ב וז"ל אם יוליכנו לשוק שמא יארע אונס נראה דוקא כאן דאיכא חששת הפסד משני צדדים משו"ה התירו לו לעשות כבשלו אבל אם אין לפנינו כי אם חשש צד אחד בזה כתב הטור ז"ל בסי"א דלא יאמר אעשה כבשלי אלא יעשה ע"פ בי"ד אם לא שהוא אפוטרופוס ע"כ וכתב מרן החבי"ב ז"ל בהגב"י אות מ"ט וז"ל ולא ירדתי לסוף דעתו דרבינו בעה"ט אפי' איכא פסידא מב' צדדים כתב דלא יעשה כי אם ע"פ בי"ד ואולי ט"ס הוא וצ"ל בזה ס"ל כמ"ש אעשה וכו' ואפשר דס"ל להסמ"ע ז"ל דיש כאן ג' מדרגות וכו' יעו"ש שרצה להסכים דעת רבינו והטור כאחד. ולענ"ד נראה דדעת הסמ"ע ז"ל הוא דבדאיכא שני צדדים ס"ל בפי' דיעשה כבשלו ובדליכא כ"א צד אחד לא גילה דעתו כי אם הטור כתב שצריך להימלך בבי"ד היכא שאינו אפוטרופוס ובא הסמ"ע לומר דכשהוא אפוטרופוס א"צ לימלך וק"ל.
אבל אפוטרופוס שמינה אבי יתומים וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל וז"ל עוד נחלקו המפרשים בדין פשיעת אפוטרופוס שהרמב"ן סבור שאפוטרופוס שמינהו אבי יתומים שפשע פטור אפי' באו עדים אבל אפוטרופוס שמינהו בי"ד כנושא שכר חייב אפי' בגנבה ואבידה וכ"ש בפשיעה ויש מחייבים כל אפוטרופוס בפשיעה והוא דעת רבינו האיי ז"ל ולזה הסכים הרשב"א וכו' יעו"ש והנה מ"ש בדעת הרשב"א ז"ל שהוא מן המחייבים הוא ממ"ש בחי' בפ' הנזיקין בסוגיין דפסקו בגמ' הלכה כאבא שאול דאמר מינוהו בי"ד ישבע שהביא מחלוקת הרמב"ן דס"ל מינוהו בי"ד פטור אפי' מפשיעה ובמינהו אבי יתומים חייב אפי' בגנבה ואבידה ורבינו האיי ור"י בעל התוס' ז"ל סבירא להו דבין מינהו אבי יתומים ובין מינוהו בי"ד חייב וכתב וז"ל ונראין דבריהם דההיא דפ' המפקיד ראיה גדולה היא דהא דלא קאי ההוא דינא התם לאו מהאי טעמא הוא וכדאיתא התם ע"כ הרי דס"ל כרבינו האיי ור"י בעל התוס' ולא כמו שדחה הרמב"ן ראיית רבינו האיי ז"ל דהא לא קאי ההוא דינא במסקנא לאו מהאי טעמא הוא דלא קאי. וראיתי להרשב"ש ז"ל בתשו' סי' שע"ג שכתב וז"ל ואע"ג שהרמב"ן סובר שאפוטרופוס שמינהו אבי יתומים שפשע פטור והביא לזה ראיות רבות וכן נראה שהיא סברת הרשב"א בחי' והוסיף עוד לברר דעתו כן בתשו' אבל מינהו בי"ד מודה שחייב לשלם וכו' יעו"ש ולא זכיתי להבינו דאדרבא בחי' נראה כמ"ש הרב המגיד דהרשב"א ז"ל בסברת רבינו האיי ודעימיה כמבואר. ומהרשד"ם בחו"מ סי' שי"ד דקדק מדברי הרה"מ הללו וז"ל ומדקאמר ונחלקו המפרשים נראה שסברת הרמב"ן לאו סברא יחידית היא אלא דאחרים סברי כוותיה זולת הרמב"ן ועוד שהרב חיים הכהן ז"ל מסכים עמו וכו' יעו"ש ולענ"ד דקדוק זה איני מכירו ויותר נראה לדקדק ממ"ש הרשב"א ז"ל בתשו' סי' תתקצ"ז וז"ל ואלו נעשה עליו אפוטרופוס אינו רשאי למסור לו עד שיגדיל ואם עשה כן ה"ז כאפוטרופוס שמפסיד דמשלם לדעת רבינו האי ז"ל אבל לדעת האחרונים ז"ל פטור דדילמא ממנע אא"כ מינהו בי"ד ולהם שומעין ע"כ הרי להדיא לדעת האחרונים אלו יש חלוק בין מינהו אבי יתומים למינהו בי"ד וכדעת הרמב"ן ומכאן הו"ל להרב ז"ל להוכיח דסברת הרמב"ן לאו סברא יחידית היא. וממ"ש הרשב"א ולהם שומעין הקשה מרן ב"י ז"ל בסי' ר"ז סכ"ז למ"ש הרב המגיד ז"ל משם הרמב"ן דס"ל כסברת רבינו האי ז"ל וכמו שציין מרן החבי"ב ז"ל ואף שאין אותו לשון ממש בס' משפט צדק ח"ב סי' פ' אחר שהביא מה שהקשה מרן כתב וז"ל והנה בתשובות הדפוס הנמצאות בסי' אלף ק"ו כתב וז"ל אמת שאפוטרופוס חייב בפשיעה כמו שמוכיח הר"ר שמואל מפ' המפקיד מעובדא דבקרא וכו' יעו"ש כנראה שרצה להקשות מתשובה זאת לתשובה שהביא מרן ז"ל ולענ"ד לא מקשי מידי דההיא תשובה אינה מהרשב"א אלא ממהר"מ ז"ל שכן מר חתים עלה וכן הביאה המרדכי בפ' המפקיד ומביאו מרן בסי' הנ"ל סמוך לזה אמת כי מרן ז"ל לא הביא הך שכתב מהר"מ דאפוטרופוס שפשע חייב מ"מ אין משם שום הוכחה לאחד משני צדדים. ודע שראיתי למהרשד"ם ז"ל בחלק יו"ד סי' קל"ז שכתב וז"ל ולענין הדין הב' והוא אם חייב אפוטרופוס וכו' נראה שיש ג' מחלוקות בין הפוסקים שיש קצת מהם אמרו שהוא פטור והוא דעת ר' חיים הכהן כמ"ש התוס' ויש קצת אחרים שסוברים כן אמנם ר"י ז"ל כתב שהוא חייב בין מינהו אבי יתומים הסברא ג' היא דעת הרמב"ם שכת' דמינהו אבי יתומים פטור ומינהו בי"ד חייב וא"כ בנדון דידן נתמנה מאת בי"ד וא"כ נמצא שר"י והרא"ש והרמב"ן ורבינו האיי ז"ל כולם מסכימים שחייב בפשיעה וכן נראה שכן דעת מהר"י קולון בשורש כ"ג וגם אני אומר שאפשר שאפי' הר' חיים יודה בנדון דידן שחייב ראובן דעד כאן לא פטר הר"ח ז"ל אלא כשפשע בשמירה שלא שמר כדרך השומרים אבל זה שהזיק בידים ומסר האזור ביד מי שהיה לו שייכות בו בהא ודאי כו"ע מודים שהאפוטרו' חייב עכ"ל בקיצור. והנה מ"ש בסברת הר"ח ז"ל ויש קצת אחרים שסוברים כן זה לא ידעתי ולא ראיתי לשום אחד מהפוסקים דסברי כן אלא כולם תפסו לסברת הר"ח ז"ל דפוטר כל מין אפוטרופוס סברא יחידית ועוד דא"כ איך ולמה חייבו לאפוטרופוס מדין פושע אפי' מינהו בי"ד הא שפיר מצי לומר קים לי כר"ח וקצת אחרים שפוטרים מפשיעה ואפי' מינהו בי"ד לפי מ"ש לעיל מזה ואי לא דמסתפינא הייתי אומר דהך דיש קצת אחרים שסוברים כן שכתב הוא ט"ס. ועוד אני מסתפק בדברי הרב ז"ל שכתב וכן נראה שכן דעת מהר"י קולון בשורש כ"ג וכו' דמה הבין בדברי מהריק"ו ז"ל דקאי בשיטת ר"י ורבינו האיי ז"ל דבכל אפוטרו' חייב בפשיעה או ס"ל כהרמב"ן דדוקא אפוטרו' שמינהו בי"ד הוא דחייב ונדון מהריק"ו ז"ל מינהו בי"ד הוה וראיתי לו בתשו' חו"מ סי' שמ"ט שכתב וא"כ כיון שרבינו האיי והרשב"א ומהר"מ והרא"ש ז"ל ומהריק"ו ז"ל מסכימים לדעתם שהאפוטרו' חייב בפשיעה כך היה נראה לעשות הלכה למעשה עכ"ל משמע שהבין דדעת מהריק"ו ז"ל אפי' אפוטרו' שמינהו אבי יתומים חייב דהא בנדון הרב ז"ל היה אפוטרו' שמינהו אבי יתומים וצירף עמהם למהריק"ו. אלא דהא קשה לי עליה דמהריק"ו ז"ל דא"כ איך חייבו בנדון שלו לאפוטרופוס כיון דאיכא סברת ר"ח והרמב"ן דסברי דמינהו אבי יתומים דפטור שפיר מצי המוחזק לומר קים לי ומה גם שהוא הממציא לנו כלל קים לי כנודע. והרב משפט צדק בח"ב סי' ז' כתב דנדון מהריק"ו היה באפוטרופוס שמינהו בי"ד דבהא לא מצי לומר קי"ל דליכא אלא ר"ח לחוד ועוד י"ל לדעת מהרשד"ם ז"ל בסי' שמ"ט שהביא למהריק"ו דקאי בשיטת ר"י ודעמיה דסבירא להו דחייב ואלו בסי' שכ"א כתב אפי' לדעת הרב חיים ז"ל שפטור הכא חייב דמה שהוא פטור בפשיעה דשמירה אבל לאבד בידים לכו"ע חייב והרב מהריק"ו בשורש כ"ג כתב וכו' וא"כ כל שכן וק"ו לאבד בידים ממש ע"כ נראה דמה שחייבו מהריק"ו הוא משום דאפי' להר"ח בכהאי גוונא חייב ודלא כמ"ש בסי' שמ"ט ועי' במהר"י הלוי ז"ל כלל ט' סי' ע"ג שהקשה ממה שפסק בחו"מ סי' שמ"ט כרובא דרבוותא למה שפסק בסי' שי"ד נראה בהיפך שכדאי הם הרמב"ן והר' חיים אילני תקיפי נינהו למסמך עלייהו ושלא להוציא ממון נגד סברתם ונגד סברת רי"ו שכתב ומינהו אבי יתומים פטור אפי' מפשיעה יעו"ש שהניחו בתימה. עוד כתב מהרשד"ם ז"ל בסי' שי"ד וז"ל אך בנידון דידן כדאי הם הרמב"ן ור"ח אילני תקיפי נינהו למסמך עלייהו שלא להוציא ממון נגד סברתם ונגד סברת רבינו ירוחם בנתיב כ"ו ח"א וז"ל וראשון נראה עיקר שאינו חייב אלא וכו' ופטור מגנבה ואבידה ומינהו אבי יתומים פטור אפי' מפשיעה ע"כ הנה מכאן נראה שדעת רי"ו הוא כדעת הרמב"ן דמחלק בין מינהו בי"ד למינהו אבי יתומים אלא דחולקים לענין גנבה ואבידה ואילו בסי' ש"ב כתב וז"ל וכן במה שטוען האפוטרופוס שהכניס המעות בשותפות נראה בבירור דלא מיבעיא לדעת ר"ה ז"ל והנמשכים אחריו שמחייבין את האפוטרו' בפשיעה שזה חייב וכמ"ש הסכמת הרא"ש והרשב"א וכ"כ רבינו ירוחם בנתיב כ"ו שכן הוא עיקר אלא אפי' לדעת הפוסקים דס"ל דמינהו אבי יתומים פטור מפשיעה מ"מ בנדון דידן אפשר דכו"ע דדוקא מפשיעה שלא שמר כדרך השומרים בהא הוא דפליגי אבל במאבד בידים כו"ע מודו שחייב וכו' הרי שצירף לרי"ו עם רובא דרבוותא דאין הפרש לדעתם בין מינהו בי"ד למינהו אבי יתומים היפך מ"ש בסימן שי"ד שצירף לדעת הרמב"ן וכו' ועיין בש"ך בסי' ר"צ מ"ש בדברי ר' ירוחם הלזו ודוק.