היו היורשים גדולים וקטנים וכו'. כתב הרב משפט צדק בח"ב סי' נ"ט בתוך התשו' וז"ל ומה שנשאלנו אם כפי הדין יוכל שמעון ליטול לו בריוח להיותו מתעסק בשותפות בנכסי אביהם וכו' יעו"ש שהאריך ומסיק אם מה שהשביח מחמת שהוציא הוצאות יותר בזה נכנסו בפלוגתא דרבוותא אם יטול כל השבח שגרם מחמת היציאות עצמו או יטול שיעור ההוצאות וכן אם נזונים מתפיסת הבית הדין הוא כך דדעת הראב"ד לא כן כשאין נזונים מתפיסת הבית שיהיה נידון כיורד שלא ברשות אכן ליטול הוצאת שיעור השבח וכמ"ש לעיל ואם הוא מוחזק יכול לומר קים לי וא"כ יכול ליקח כל הריוח ואפי' אינם זנים יחד יראה לומר דאחר שכל הפוסקים סתמו נראה דפליגי על הראב"ד שאם לא כן הוו שתקי וזה אם יראה בעיני חכמי הדור יעו"ש. וראיתי למרן החבי"ב ז"ל בסי' רפ"ז הגה"ט אות ה' ובתשו' חו"מ ח"ב סי' ע"ט שהקשה בדברי הרב טובא וכתב בתוך דבריו וז"ל והנני יוסיף להפליא על בעל משפט צדק ז"ל שכתב בסי' הנזכר דמ"מ יכול המוחזק לומר קי"ל כהראב"ד ואתמהא כיון שהוא סובר דמאחר דכל הפוסקים סתמו דבריהם לא ס"ל כהראב"ד כיון שהוא יחיד איך יכול המוחזק לומר קי"ל כיון דהוא יחיד יעו"ש שנדחק לתרץ. ולענ"ד כשאני בעצמי איני מבין מדברי הרב משפט צדק שהוא מדבר שאם שמעון התובע מוחזק בשבח זוכה בכל דאומר קי"ל כמ"ד דאם השביח מחמת נכסים השבח לעצמו ר"ל כל השבח ואפי' אינם זנים יחד נגד סברת הראב"ד ומזה הטעם בעצמו מאחר שכל הפוסקים סתמו דבריהם נראה דפליגי דלא ידענא מאי סימנים מצא בדברי הרב משפט צדק להבין זה וצריך ליישב.