אמר הריני נזיר כשיהיה לי ולד כו'. נסתפק הרב מל"מ ז"ל באומר הריני נזיר לכשיהיה לי בן או בת וילדה טומטום מהו מי אמרינן כיון דלבן או לבת הוי נזיר כי ילדה טומטום הוי נזיר ודאי דהא בין הכי ובין הכי קבל הנזירות או דילמא טעמא דאמרינן דכשאמר לכשיהיה לי בן וילדה טומטום דאינו נזיר לאו משום דדילמא נקבה היא וכו' וא"כ אף דקאמר לכשיהיה לי בן או בת לא היה דעתו אלא לבן ודאי או לנקבה ודאית ע"כ. ולענ"ד נראה להביא ראיה ממתני' דפ' מי שמת (בבא בתרא דף ק"מ ע"ב) והכי איתא התם מי שהניח בנים ובנות וטומטום בזמן דהנכסים מרובים הזכרים דוחין אותו אצל הנקבות האומר אם תלד אשתי זכר יטול מנה ילדה זכר נוטל מנה אם נקבה תיטול מאתיים ילדה נקבה נוטלת מאתיים זכר מנה אם נקבה מאתיים וילדה זכר ונקבה הזכר נוטל מנה ונקבה מאתיים ילדה טומטום אינו נוטל ופריך בש"ס דוחין אותו ושקל כבת הא קתני סיפא ילדה טומטום אינו נוטל אמר אביי דוחין אותו ואין לו ורבא אמר דוחין אותו ויש לו וסיפא אתאן לרשב"ג ופי' רשב"ם ז"ל דרשב"ג ס"ל דטומטום בריה בפני עצמה היא יעו"ש והשתא לפי המונח שהניח הרב ז"ל דטומטום הוא ספק זכר ספק נקבה א"כ קשה היינו תנא קמא דס"ל דזכרים דוחין אותו אצל הנקבות ויש לו וא"כ ילדה טומטום יש לו והך סיפא קאי לאם זכר מנה ואם נקבה מאתיים וכפי' רשב"ם ז"ל דאו או קתני נמצא דאם ילדה זכר נוטל הזכר מנה ואם נקבה מאתיים ואם טומטום נמי נוטל ולא אמרינן שלא היה דעתו אלא לזכר ודאי ולנקבה ודאית וה"נ הכי ועיין בפ"ח מהל' זכיה ומתנה ודוק היטב.