נשבע שלא יאכל מצה וכו' ומתוך שחלה שבועתו על שאר ימים חלה על ליל פסח וכו'. כתב הריב"ש בסי' צ"ח במי שנשבע שלא ישא אשה אחרת עליה דלא הוי נשבע לבטל את המצוה דלא חיילה דהא מיגו דחיילה אזקנה ועקרה וכו' חיילה נמי לשאר נשים דמצי לקיים בהו מצוה פרו ורבו ודמיא למ"ש בירושלמי בפ"ג דשבועות נשבע שלא לאכול מצה סתם אסור לאכול מצה בליל פסח וכו' יעו"ש. ושמעתי מקשים משם החכם השלם כמוה"ר צמח נר"ו דלמה ליה האי טעמא נימא מיגו דחיילה השבועה לביאות של רשות חיילה נמי על ביאות של מצוה אלו תורף דבריו נר"ו. ולענ"ד נראה לי דלק"מ והוא כלפי מה שראיתי להרב מהרי"ט ז"ל ח"ב ביו"ד סי' מ"ז שהקשה לדברי הריב"ש ז"ל וז"ל וא"ת אעיקרא דדינא פירכא דעקרה וזקנה ואילונית אסירן נמי למי שאין לו אשה ובנים כאותה ששנינו בפ' ארוסה לא שותות ולא נוטלות כתובה שאסור לקיימן וכו' והו"ל כנשבע שלא לאכול מצת מצוה ובשר חזיר וכאומר שלא ישב בצל סוכה ואשרה ואין לומר מיגו דחיילה על לאחר שישא בת בנים שאין בדבר איסור חיילה נמי קודם דכיון דמ"מ צריך לישא בת בנים הרי נעקרה שבועתו ותו לא חיילה שבועתו אפי' לאחר מכאן דאין לומר דנימא מגו דחיילה לאחר שאכל כזית מצה ולאחר שאכל סעודת סוכה אלא ודאי הא ליתא וי"ל וכו' יעו"ש הרי לך להדיא דכדי שתחול השבועה צריך ליתן ההיתר כגון שבועה שלא ישא עקרה וזקנה וכיוצא כדי שתחול צריך לישא אחת משאר נשים ואי לא נעקרה השבועה וכן נמי גבי מצה בליל פסח כדי שתחול צריך שיאכל בתחילה כזית כדי שתחול השבועה על היותר מכזית ומכיון שנעקרה על כזית הראשון נעקרה לגמרי ה"נ בנשבע על כל הנשים שבעולם וליכא טעמא דמיגו דזקנה ועקרה לא חיילה שבועה במיגו דחיילה אביאות הרשות שאין בהם מצוה חיילה נמי אביאות דמצוה דכיון דהביאה ראשונה היא המצוה וכמו ששנינו בועל בעילת מצוה ופורש וכדי שתחול השבועה אביאות של רשות ובזה תחול נמי אביאות של מצוה צריך להתירו בתחילה וכיון שנעקרה מתחילה לא חיילה וכדברי מהרי"ט ז"ל.