Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מי שהיה בידו מדברים העשוים וכו'. עיין במהרש"ך ז"ל ח"ג ס"י שהקשה על דברי התוס' דפ' הנשבעין דף מ"ו ד"ה וספרא וכו' שכתבו וז"ל ותימה כיון דספרים עשויים להשאיל ולהשכיר הא דתנן המכיר כליו וספריו ביד אחר ויצא לו שם גנבה ישבע כמה הוציא ויטול ופריך בגמ' ודילמא איהו אפקיה ומסיק כגון שלנו בני אדם בתוך ביתו וכו' והכל אומרים נגנבו כליו וספריו של פלוני ואמאי צריך כולי האי נהמניה במיגו דאי בעי אמר שאולים הם בידו דאין האחר נאמן לומר לקוחים הם בידי כיון דעשויים להשאיל ע"כ וז"ל יראה מדבריהם דלא קשיא להו אגופא דמתני' דקתני דאם יצא לו שם גנבה בעיר אלא אמאי דשקיל וטרי תלמודא ומסיק כגון שלנו בני אדם בתוך ביתו קשיא להו דאמאי אצטריך לאוקמי בההיא אוקמתא אבל אמתני' דמצריך שיצא לו שם גנבה לק"מ ויראה דאיכא למידק כיון דס"ל להתוס' דמאי דאמרינן אחזוקי אנשי בגנבי לא מחזקינן היינו דוקא היכא דטעין על איש ידוע אבל כל שאומר שבאו גנבים בתוך ביתו וגנבו ממנו כהאי גוונא ל"א אחזוקי אנשי בגנבי לא מחזקינן דכמה גנבי איכא בשוקא א"כ אפי' אמתני' גופא הוה מצי לאקשויי דאמאי אצטריך לשם גנבה אע"פ שלא יצא לו שם גנבה דין הוא שלא יהא נאמן לומר נגנבו ממני במיגו דאי בעי אמר שאולים הם בידי יעו"ש. איברא דבסגנון זה כתב הרא"ש ז"ל שם יעו"ש. ומ"מ נראה לענ"ד בכונת התוס' דעיקר הקושיא אגופא דמתני' היא שלא כדברי הרב ז"ל ולא נקטו מאי דפריך הש"ס ומשני כי אם לאלומי לקושייתא דבלא"ה שפיר נאמן במיגו דהשאלתיה והראיה לזה דבס"פ המקבל הקשה הך קושייא עצמה אגופא דמתני' ממה שלא הביאו רק המתני' וכתבו וז"ל ואמאי יהיה נאמן במיגו דאי בעי אמר השאלתים לך וכו' הרי דכאן לא קשיא להו אלא אגופא דמתני' ובפ' חזקת הבתים (בבא בתרא דף נ"ב) בא הדבר יותר מפורש שכתבו וז"ל וא"ת דתנן בפ' הגוזל בתרא המכיר כליו וספריו ביד אחר ויצא לו שם גנבה בעיר ישבע כמה הוציא ויטול והשתא אפי' לא יצא לו שם גנבה בעיר יהא נאמן לומר שגנבוה במיגו דאי בעי אמר השאלתיו לך וכו' הרי דכאן נמי לא קשיא להו אלא אגופא דמתני' וא"כ על כרחך לומר דמ"ש בהנשבעין אינו אלא לאלומי לקושייתם דהשתא דתלי מילתא ביצא לא אירייא כלל דדילמא איהו אפקיה לקלא כמו שיראה המעיין. עוד הקשה הרב ז"ל וז"ל ותו איכא למידק במ"ש התוס' עוד דנהמניה במיגו דאי בעי אמר שאולים הם בידו וכתבו דליכא לבטל טעמא דהאי מיגו מטעם דאחזוקי אנשי בגנבי לא מחזקינן מטעם שכתבו ואכתי איכא טעמא אחריתי שאינו נאמן במיגו דאי בעי אמר שאולים הם בידך דהך טענה הוי טענה דהעזה ואין אומרים מיגו מטענה דהעזה לטענה שאין בה העזה וכו'. ולהא נמי אמינא דלא אירייא דהרואה להתוס' בפ' חזקת הבתים הנ"ל עיניו יחזו דיהבו דעתייהו להכי שכתבו בתר הכי וז"ל ואין לומר נמי דלאו מיגו הוא שאינו טוען ברצון השאלתיו לך לפי שאותו יודע בו שהוא משקר דהא לעיל וכו' יעו"ש ועל כיוצא בזה נאמר דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר וכנראה דבעת ההיא לא זכר ש'ר להך דברי התוס' שבפ' חזקת הבתים. ועיין להרב לח"מ שהקשה להטור ז"ל דאית ליה דטענת גנובים אפי' בדברים העשויין להשאיל אינו נאמן כמ"ש בסי' צ' ואיך כתב בהל' חזקה ס"ס קל"ג דלא נראה לו דברי רבינו דודאי השתא הוי בטוען גנובים כמ"ש שם הב"י ע"כ. ולענ"ד נראה דלא קשיא דהטור הבין בדעת רבינו דבהל' טוען שאולים הם לאותו פלוני שכ"כ בסוף דבריו כיון שהמערער טוען שהשאילם לאותו פלוני ע"כ וא"כ לא חשיב ליה להטור טענת גנובים עיין בש"ך שם ויותר מזה היה לו להקשות לפי דעתו דשם סימן קל"ג לעיל מזה כתב בהיפך וז"ל ואם טוען גנובים הם ממני אינו נאמן אא"כ יצא לו שם ע"כ ומה לו לילך לסימן צ' אלא הדבר ברור כמ"ש וק"ל.