ומותר ליקח מן הגוי ואין חוששין שמא רבעה וכו'. מחלוקת ר' אליעזר וחכמים בפ"ד דפרה ומייתי לה בר"פ אין מעמידין (עבודה זרה דף כ"ג) ומפרש שם טעמא ר' פדת דר"א חייש לרביעה ורבנן לא חיישי לרביעה ופריך ודלמא לכו"ע לא חיישינן לרביעה והכא היינו טעמא דר"א כדקתני שילא דתני שילא מאי טעמא דר"א דבר אל בני ישראל ויקחו בני ישראל ויקחו ואין הנכרים ויקחו ומשני לא ס"ד דקתני סיפא וכן היה ר"א פוסל בכל הקרבנות כולן ואי ס"ד כדקתני שילא בשלמא גבי פרה כתיב בה קיחה בכולהו קרבנות קיחה כתיב בהו ע"כ, וכתב הריטב"א ז"ל שם וז"ל לא ס"ד כדקתני סיפא וכו' ברייתא היא ולא גרסינן דקתני סיפא דאילו הוה סיפא במתני' היכי טעה שילא ואידך אמורא אלא ודאי כדקאמרן והכי מוכח לקמן דאמרינן פתח חד מינייהו ואמר וכן היה ר"א פוסל אלמא מלתא דחדושא הוא דאמר ולא מתני' היא וכו' יעו"ש. ולענ"ד קשה טובא דמאי הוכחה היא זו דאף כי ברייתא היא ולא שמיע ליה הך דוכן ר' אליעזר פוסל מ"מ מסיפא דהך מתני' מוכח דטעמא דר"א לאו משום דשילא היא דהא שנו חכמים בלשון המשנה ר"א אומר אינה נלקחת מן הנכרים וחכמים מתירין ולא זו בלבד אלא כל קרבנות הציבור והיחיד ע"כ, ופי' רבינו בפי' המשנה ור"ש ורע"ב דהוי מחלוקת ר"א וחכמים וא"כ מהך סיפא תיקשי לשילא דתלי טעמא דאינה נלקחת מן הנכרים משום דבר אל בנ"י ויקחו דהא בכל הקרבנות לא כתיב בנ"י וקיחה לפסול ואיך ניחא ליה במאי דלא גרסינן דקתני סיפא דלא הוי טעי שילא דמ"מ מדיוק מתני' נמי קשה, אלא דעל כרחך לומר דהקשו מברייתא שהוא מבורר טפי ואי כונתו היא לומר דבמתני' לא גרסינן הך סיפא ולא זו בלבד וכו' הו"ל להזכיר סיפא דמתני' לפחות באופן שדברי הריטב"א צל"ע.