Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Testimony Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וכיצד בודקים את הדבר וכו'. כתב הטור בסי' ל"ו וז"ל והרמ"ה הוסיף וכו' הילכך לא שנא נצטרף עמהם קרוב או פסול בשעת ראיה להעיד ולא העיד עמהם בשעת הגדה וכו' וכתב מרן ב"י וז"ל וממ"ש רבינו בסי' ל"ח בשם הרב ישעיה נראה עוד סברא אחרת שאם א"ל בי"ד לאסהודי אתיתו או למיחזי ואמרו לאסהודי כבר נעשו כולם אגודה אחת ואם נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה ובלבד שיראו כולם כאחד ומשמע מדבריו הא אם לא ראו כולם כאחד אע"פ שאמרו לאסהודי אתינן אין מצטרפין ודלא כהרמ"ה שפסל ע"כ. וראיתי להרב פרח מטה אהרן בח"ב סי' י"ח שכתב על סברת הרב ישעיה מטראני ז"ל וז"ל ולדברי הר"י שהביא הר"י בעל הטורים בסי' ל"ח נראין מטין לדברי הרמ"ה ומפרש הסוגיא כמ"ש שכתב מה שצריך שיעידו כולם בתוך כדי דיבור היינו שיעידו מאליהן וכו' ומיהו אפשר לזווגם כמ"ש הרמ"ה דמהני לפסול אפי' לא ראו כאחד דהיינו שנצטרפו בשעת הגדה אבל כל שנצטרפו בשעת מעשה דהיינו שכוונו להעיד אפשר דאפילו לדידיה צריך שיראו כאחד דכולה חדא מילתא נינהו דהיינו צירוף בשעת ראיית המעשה ולהכי בעינן תרוייהו וכו' נמצינו למידין דלדעת הר"י ולדעת הרמ"ה כל שנשתתפו או בענין ראיית המעשה שכוונו להעיד הכשר והפסול או שנשתתפו בשעת הגדה שהעידו כל כת וכת תוך כדי דיבור של חבירו בחדא מנייהו עדותן בטלה עד כאן יעו"ש. ומהר"מ די מאייו ז"ל הובאו דבריו במהרח"ש ח"ב סי' י"ד בדף ס"ט וז"ל ונחזור לדברי הרב ישעיה במה שהצריך שיאמר להעיד כיוונו כונה זו אהיכא קאי אשעת ביאתם לבי"ד כהר"ן או אשעת מעשה כרשב"ם וכו' ומעתה הרב ישעיה כרשב"ם ז"ל ס"ל דהיינו שכיוונו הפסולים בשעת מעשה להעיד ומה שהוצרכו ז"ל שצריך ג"כ שיראו כאחד אין מי שיכחישו בזה ומ"ש מהר"י קארו בסי' ל"ו דפליגי הרמ"ה והר"י לא זכיתי להבין דבריו דהרמ"ה מיירי כשהעידו תוך כדי דיבור והר"י מיירי כשהעיד אחר כדי דיבור ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי יעו"ש באורך. והנה כל זה שרצו הרבנים ז"ל להסכים סברת הרמ"ה עם סברת הרב ישעיה ז"ל הוא מפני שלא ראו דברי הר"י בשורשם ומפני כך כל אחד בירר לפי דרכו ברם לפי מה שאנו רואים דבריו יראה להדיא שאין כונתו כך והילך לשונו בס' המכריע סי' כ"ה וז"ל ונ"ל דהאי דאמר רבא והוא שיעידו כולם תוך כדי דיבור דוקא כשלא התרו בהם הדיינים לומר להם למחזי אתיתו או לאסהודי אתיתו וכדבעינן למימר לקמן אבל אם כשבאו להעיד שאלו אותם ואמרו להם כונתנו להעיד באנו כבר נעשו כולם אגודה אחת בין לענין הזמה דבעינן שיזומו כולם בין לענין שאם נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן פסולה ובלבד שיראו כולם כאחד כדבעינן למימר לקמן וזה שהצריך רבא להעיד בתוך כדי דיבור כגון שבאו והעידו מאליהן מבלי שום התראת הדיינים וכו' ועוד ראיה גדולה שבראיה בלבד אין הפסול פוסל את הכשר אע"פ שמכוין לראות כדי להעיד דתנן בפ"ק דראש השנה האב ובנו שראו את החדש ילכו לא שמצטרפין אלא שאם יפסל אחד מהם יצטרף הב' אלמא שראו ביחד והולכין לבי"ד כדי להעיד ואין זה פוסל את זה מכל הני נ"ל לומר שאין הפסול פוסל את הכשרים בראייה בלבד ואע"פ שנתכוונו להעיד עד שיעידו ביחד וכך הוא פתרון השיטה ר' יוסי היה מחלק בין דיני ממונות לדיני נפשות ורבי פליג עליה דאחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות עדותן בטלה בזמן שבאו ביחד להעיד בבי"ד והתרו בהם הבי"ד באותם העדים ומאי היא התראת בי"ד אמרינן בגמ' הכי א"ל למחזי אתיתו או לאסהודי אתיתו שקודם שיעידו שואלין אותן ומתרין אותן למה באו שאם באו להעיד או לראות היאך נגמר דינו של זה וכל מי שיאמר להעיד באתי נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה יעו"ש באורך. הרי שדחה סברת המפרשים דלמחזי אתיתו דהכוונה היא על שעת המעשה מחמת קושיות ועוד ממתני' דפ"ק דראש השנה אלא לאסהודי היינו על ביאתם עתה בבי"ד ודלא כמ"ש הר"מ די מאייו והרב פרח מטה אהרן ז"ל דס"ל דאם נתכוון להעיד לחוד פוסל את הכשרים וממוצא דבר אתה תחזה שמה שכתב הטור בדברי הרב ישעיה ז"ל אבל אם כשבאו אמרו להעיד כיוונו וכו' שט"ס הוא וצ"ל ואמרו להעיד באנו דכונתו בשעת מעשה לא מהני ודלא כמ"ש מרן ב"י בסי' ל"ו על דברי הר"י ז"ל משמע מדבריו הא אם לא ראו כולם כאחד אע"פ שאמרו לאסהודי אתינן אין מצטרפין ודלא כהרמ"ה דמשמע וכו' יעו"ש ועיין בס' אדרת אליהו סי' י' דף ע"ג ע"ד ודף ע"ה ע"א. ומרן החבי"ב ז"ל בסי' ל"ו הגהת ב"י אות י"ב כתב וז"ל אמר המאסף מכאן [נראה] דכל דהדבר ספק כגון דליתנהו עדים קמן מסתמא לא תלינן דלא היה יודע בפיסולו של חבירו וכו' וזה דעת הרמב"ן ז"ל שהביא מהר"מ אלשקר בסי' ו' אבל מהרי"ב שם כתב דמסתמא תלינן דלא ידע (כ"כ) [עד כאן] ולא זכיתי להבינו דלמה לא הביא מתשובת הרי"ף ז"ל שמביאו הטור בסימן זה ומביאה מרן ב"י בסי' נ"א מחודש ה' מדברי הנמוק"י בפ' זה בורר וסיים ומסתברא היכא דליתנהו לסהדי מכשרינן ליה דדילמא לא הוה ידע דהדר ביה ואפי' נודע שישבו שלשתם להעיד וכל זה כתב רבינו ירוחם בנתיב ג' ח"ב עכ"ל ב"י יעו"ש הרי דבפירוש כתב הרי"ף ז"ל דמסתמא תלינן דלא ידע ומכשרינן לשטר ואפי' לגבות ממשעבדי. אשר בזה הקשה הש"ך בסי' ל"ו ס"ק י"ט להסמ"ע שכתב וז"ל אבל אין בי"ד שואלים אותו אם הכירו עד כאן דמשמע דמסתמא תלינן דהכירו ואילו מתשובת הרי"ף נראה בהיפך וכו' יעו"ש ודוק.