הלדרש. הוא ענין תפלה וכן אני אדרוש אל אל (איוב ה׳:ח׳):

התשפוט. ענין ויכוח:

תרתי. ענין חפוש כמו תרתי בלבי (קהלת ב):

זבת. מל׳ זיבה ונטיפה:

צבי. ענין הדר ויופי:

שקוצי. מלשון שקוץ ותעוב:

וימרו. מלשון מרי ומרד:

ולא אבו. ולא רצו כמו לא אבה יבמי (דברי׳ כה):

לכלות. ענין השלמה:

החל. מל׳ חלול:

ותחס. מלשון חס וחמלה:

ולזרות. ענין פזור כמו וזריתי פרש (מלאכי ב):

פטר. ענין פתיחה כמו פוטר מים (משלי י״ז):

אשמם. מל׳ שממון:

גדפו. ענין חרוף כמו אשר גדפו נערי המלך (מלכים ב י״ט:ו׳):

במעלם. ענין פשע:

עבות. מרובה בענפים וקלועים אלה באלה:

ניחוחיהם. מלשון נחת רוח:

ויסיכו. ענין שפיכת היין להקרבה:

ובשאת. ענין תשורה ודורון כמו משאת בנימין (בראשית מג):

רוחכם. ענין רצון ומחשבה:

ונשפטתי. ענין ויכוח:

השבט. השרביט:

במסורת. כמו במאסרת והוא מלשון מאסר וקשור:

הברית. כריתות הברית:

וברותי. מלשון ברור ונקיות כמו כבור ידי ישיב לי (ש״ב כב):

ואחר. ענינו כמו הואיל וכן אחרי הודיע אלהים (בראשית מ״א:ל״ט):

ארצם. מלשון רצון:

ראשית. ענין מיטב כמו ראשית גבורתם (ירמיה מט):

משאותיכם. ענין תשורה ודורון כמו ארוחה ומשאת (שם מ):

נפוצותם. ענין פזור:

עלילותיכם. מעשיכם:

ונקוטותם. ענין כריתה כמו ונקוטו בפניכם (לעיל ז):